זה קרה נגד ניו-אורלינס, דאלאס, אינדיאנה, לייקרס, יוטה וממפיס: קבוצות מתייצבות למשחק נגד גולדן סטייט בהרכבים חסרים במיוחד. לפעמים כתוצאה מפציעות, לפעמים בגלל מנוחה יזומה. בממפיס ה-Warriors הפסידו, אבל לרוב זה נגמר בניצחון קל, וכך היה הערב: הניקס עלו לשחק ללא כרמלו ודרק רוז, ובלעדיהם גם משחק בהילוך שני הספיק לווריורס: 90-103 קליל באורקל.
ללא שניים משלושת הסקוררים המובילים שלהם, היה קשה לאורחים לייצר זריקה. הווריורס לא טרחו להביא שמירה כפולה על פורזינגס – גרין אחד הספיק מעל ומעבר. גם דוראנט יכול להצר את צעדיו של הלטבי ללא צורך בעזרה, והשחקן היחיד בניקס שהיה יכול לייצר לעצמו (ולאחרים) זריקה היה ג’נינגס. ברנדון ג’נינגס אהב לשחק נגד גולדן סטייט. אני זוכר אותו קובר 55 על הראש של “הגנת” ה-Warriors בימיי מונטה אליס העליזים, אבל ג’נינגס הוא לא אותו שחקן מאותם ימים במילווקי, וגם הגנת הווריורס של היום לא דומה כלל למה שבאוקלנד נהוג היה לכנות בטעות “הגנה” לפני 7 שנים. לניקס הערב פשוט לא היו מספיק כלים להתמודד מול ה-Warriors. חבל. דווקא רציתי לראות איך הם משחקים העונה. הם קבוצה מסקרנת.
כשפצ’וליה עדיין פצוע, חביב הקהל מגי עלה במקומו ונתן דקות מצויינות. הווריורס פתחו עם 0 מ-5 כשכל שחקני החמישייה מחטיאים את הזריקה הראשונה שלהם, אולם עד מהרה נכנסו לקצב ונטלו את היתרון. סטיב קר שינה מעט את הרוטציה, כשהוציא את קארי מוקדם מהרגיל ברבע הראשון והחזיר אותו עם תחילת הרבע השני. יהיה מעניין לראות אם זה היה ניסוי חד פעמי או שינוי ברוטציה הקבועה. כך או כך, לקראת סיום החצי הראשון התייצבה, כרגיל, חמישיית המוות, והיתרון עלה ל-14 נקודות במחצית: 45-59.
הווריורס השיגו איזו זריקה שרצו, הודות להנעת כדור מצויינת, והיו גומרים את המשחק עוד בחצי הראשון אלמלא החטיאו זריקות חופשיות ולעיתים סבלו מפירגון יתר. כבר הפסקתי לספור כמה פעמים דוראנט מוותר על זריקה נוחה כדי למסור, וזה נמשך כבר הרבה משחקים. הערב נראה היה שקארי הצטרף אליו, כשחיפש שוב ושוב את המסירה. הלו? אתם שניים מהקלעים הטובים בעולם… תזרקו!
במהלך כל החצי הראשון התחושה הייתה שזה רק עניין של זמן עד שה-Warriors יעשו ריצה וישתלטו על המשחק, ואכן כך היה: ריצה של 0-14 באמצע הרבע השלישי הקפיצה את היתרון ל-25 וגמרה למעשה את הסיפור. התוצאה הסופית לא משקפת: הניקס לא איימו בצורה ממשית על הווריורס ברבע האחרון, ורק משחק בינוני של גולדן סטייט, מתובל בפירגון יתר, מנע תבוסה. סטיב קר מרבה לדבר על אסיסטים, ובעיקר על יחס אסיסטים לאיבודי כדור, אבל בטווח הארוך כדאי מאוד שדוראנט יחזור לזרוק שהוא פנוי. נראה שהווריורס פיתחו אובססיה לאסיסטים: 41 היו להם הערב, כאשר 36 סלי השדה הראשונים שלהם באו ממסירה. דקה לסיום הרבע השלישי, כשהם ביתרון 20, קלע איאן קלארק מהפינה את הסל הראשון של גולדן סטייט הערב שלא נבע מאסיסט.
יום קליעה פושר לקארי: 8 נקודות בלבד, כולל 2 שלשות ב-25%, אבל סטף ניהל היטב את המשחק ותרם 10 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. קליי היה מצויין עם 25 נקודות באחוזים טובים. דוראנט הסתפק ב-15, עם 1 מ-6 בלבד מעבר לקשת, אבל היה כרגיל נפלא בהגנה וגם חילק 8 אסיסטים. דריימונד היה בכל מקום, ולמרות שהאחוזים משלוש שוב נפלו (1 מ-5), הוא היה נהדר כרגיל: 5 נקודות, 11 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, כשהוא מעלים את פורזינגס כמעט לחלוטין. לדריימונד גרין אין משחקים רעים: גם ביום קליעה חלש, הוא תמיד יהיה טוב. איגודלה וליוינגסטון היו טובים כהרגלם. שני שחקני רוטציה נהדרים. לא תנחשו מי סיים שני בעמודת הנקודות, אחרי קליי: ג’וויל מגי, עם שלל הטבעות, סיים עם 17 נקודות ב-15 דקות! סקורר…
ביום שבת הבלייזרס מגיעים לביקור. הערב הם הפסידו בדנבר, והמאזן שלהם מאוד מאכזב: 13 ניצחונות, 15 הפסדים. מאוד מפתיע עבור קבוצת פלייאוף צעירה, שאמורה להשתפר. ההגנה שלהם היא הגרועה בליגה, יחד עם הלייקרס. למרות זאת, כשהם חמים קשה לעצור אותם. מפתח לניצחון עליהם יהיה פתיחה טובה – אסור לתת להם לקבל ביטחון.
GO WARRIORS