אחרי משחק התקפה כמעט מושלם ביום רביעי, ל-Warriors הספיק יום סולידי-פלוס כדי להביס פעם שניה בשלושה ימים את הלייקרס הצעירים והפצועים, הפעם בסטייפלס. בעשרת המשחקים האחרונים היו לווריורס 30 אסיסטים או יותר, שזה שיא מועדון ורחוק רק שלושה משחקים משיא כל הזמנים ששייך להורנטס של 1989, בה שיחק דל קארי. יש לשער ששמעתם על הבן שלו, הוא די מפורסם.
אחרי התבוסה לפני שלושה שבועות בלוס אנג’לס והניצחון המרשים עליהם לפני יומיים באורקול, בגולדן סטייט דיברו על החשיבות של פתיחת המשחק ויצירת מומנטום, אבל הלייקרס היכו ראשונים: קארי החטיא שלשה חופשית, דוראנט חטף גג מאינגרם, הלייקרס לקחו ריבאונד התקפה ורצו ל-0-5 מהיר תוך דקה וחצי. קר לקח פסק זמן והווריורס חזרו אט אט למשחק, בניצוחו של דוראנט שפשוט היה בכל מקום וניהל את משחק ההתקפה בצורה נפלאה. משחק המסירות חזר וההתקפה שוב שטפה. לגולדן סטייט, כבר בשלב זה של העונה, יש מגוון אדיר של תרגילים שמבוצעים היטב. רבים מהם מסתיימים בקליעה חופשית לשלוש או בדאנק. חביב עלי במיוחד האופן שבו הם מנצלים את משחק הפוסט-אפ של דוראנט, חבל שהם לא עושים את זה יותר. ל-KD יש ראיית משחק נפלאה, ומעמדת הפוסט הוא שלח מסירה פנטסטית לפינה הרחוקה, שם חיכה סטף, שאחרי 3 החטאות קלע שלשה והעלה את הווריורס ליתרון ראשון. שלשה של KD בהתקפה הבאה גרמה לוולטון להזעיק פסק זמן, אבל המומנטום נמשך: שני איבודי כדור רצופים של המארחים עזרו לווריורס להגדיל את הריצה עד ל-0-13. איאן קלארק, אחרי משחק נפלא ביום רביעי, היה המחליף הראשון מעמדת הגארדים והמשיך לקלוע. הרבע הראשון הסתיים ביתרון 10 לאורחים.
הווריורס הגדילו את היתרון ל-15 בתחילת הרבע השני, בעיקר בזכות דוראנט, אבל הלייקרס לא הרימו ידיים. סטיב קר הוריד את דוראנט לנוח, והלייקרס רצו 1-12, כשקלארקסון, שפתח במקומו של יאנג הפצוע, התחמם. שלוש וחצי דקות לסיום חזר דוראנט לפרקט, יחד עם חמישיית המוות, וריצה של 2-9 החזירה את הפער ל-10 נקודות בסוף הרבע. גם את הרבע השלישי פתחו הווריורס נפלא. החמישייה הפותחת נראתה ממש טוב. קארי חטף, דוראנט המשיך במשחק היעיל שלו ודקות נהדרות של גרין העלו את היתרון ל-22. כמו ברבע השני, כשירד דוראנט לנוח הווריורס נעצרו.
שלוש דקות לסיום הרבע, נחת גרין על הצוואר של איאן קלארק, שהופל קודם לפרקט. קלארק נפצע בצוואר, גרין סובב את הקרסול, ושניהם יצאו מהמשחק. לא נראה לי שיהיו כשירים למחר. בלי גרין משחק המסירות קצת נעצר, ופה ושם אפשר היה לראות את תרגיל הארבע פלוס אחד של אוקלהומה: דוראנט לוקח את המשחק על עצמו, השאר עומדים ומסתכלים. באופן כללי זה מתכון לכשלון, אבל דוראנט כל כך טוב שזה עדיין עובד. הלייקרס לא ויתרו, אבל דוראנט שמר על היתרון: 64-80 בסוף הרבע בשלישי.
גם ברבע האחרון היה דוראנט אחראי על ההתקפה. שש וחצי דקות לסיום היתרון עמד על 21 נקודות ונראה היה שהמשחק גמור, אבל הלייקרס המשיכו להלחם. ריצה של 0-8 הורידה את היתרון ל-13 בלבד, 5 דקות לסיום. אינגרם היה יכול להקטין ל-10, אבל השלשה שלו הלכה החוצה. במהלך הבא דוראנט חדר לסל, קלע וסחט עבירה, העלה את היתרון ל-16, שלוש וחצי דקות לסיום, והוציא את האוויר מהמפרשים של הלייקרס. משחק גמור.
משחק פושר לקליי תומפסון בהתקפה, ויום קליעה יחסית חלש, אבל הוא נתן הגנה טובה וקטף 7 ריבאונדים. כשהוא היה על מגרש הווריורס היו פלוס 34. גם סטף לא היה בשיאו, למרות 4 מ-10 מעבר לקשת ו-47% מהשדה. גרין היה כרגיל נפלא עם 12 8 ו-8, ב-25 דקות בלבד, עקב הפציעה. דקות טובות גם למחליפים איגודלה, ווסט, ליוינגסטון ולוני. מעל כולם הערב היה דוראנט, בעוד משחק נהדר. כש-KD ישב על הספסל הערב הלייקרס היו פלוס 11. אחרי 16 המשחקים הראשונים של העונה, אני חושב שאפשר להגיד שדוראנט, לפחות כרגע, הוא השחקן הטוב ביותר של ה-Warriors. אני מקווה שלא הרגזתי מישהו.
מחר חוזרים לאורקל, לשם יגעו הטימברוולבס. בפעם האחרונה שהם ביקרו שם הם יצאו כשידם על העליונה. הם אמנם צעירים, אבל מפוצצים בכישרון. כשהם מקבלים ביטחון קשה לעצור אותם. וויגינס שיפר את שיא הקריירה שלו פעמיים החודש, כשהוא קולע 36 נגד הנטס ו-47 נגד הלייקרס. הווריורס יגיעו למשחק מחר עייפים וכנראה בלי העוגן ההגנתי שלהם, דריימונד גרין. גרין החמיץ שני משחקים בעונה הקודמת. את שניהם הווריורס הפסידו. לאורחים ממינסוטה יש הזדמנות לגנוב משחק מחר. אני אהיה שם מטעם הופס כדי לדווח.
GO WARRIORS