ניצחון קשה ל- Warriors מול קבוצה טובה, 121-127 בטורונטו

curry

אחרי המשחק נגד פיניקס דיברו בגולדן סטייט בעיקר על שיפור נחוץ בהגנה. רק ברבע השני ראינו את ה-Warriors מעלים הילוך בצד הזה של המגרש, אבל עוד ערב של התקפה משובחת שוב הספיק לניצחון, הפעם בטורונטו, מול קבוצה חזקה עם סופר סטאר בהתהוות. 35 לקארי, 15 לתומפסון, 30, 9 ו-6 לדוראנט.

קל לדבר, קשה לעשות. בווריורס כבר יודעים שההגנה היא נקודת התורפה, אבל תרופת פלא עדיין אין. תוך שהם מציגים הגנה קטסטרופאלית ברבע הראשון, ה-Warriors רדפו אחרי הרפטורס במהלך כל הרבע. פצ’וליה התקשה מול ואלנצ’יונאס, הסנטר הנהדר של טורונטו, שלקח ריבאונד אחר ריבואנד מתחת לסל של גולדן סטייט וקלע להנאתו בצבע. היתרון נע בין 7 לעשר נקודות, וגם כניסתם של איגודלה ומגי, או מעבר לחמישייה נמוכה יותר, לא ממש עזרו.

ג’וויל מגי נתן כמה דקות טובות במספר משחקים עד כה, וניתן היה לצפות שהוא או-טו-טו מקבל מקום בחמישייה. שמעתי וקראתי לא מעט פרשנים ואוהדים ששאלו את עצמם מדוע הוא לא מקבל יותר דקות. את התשובה לשאלה הזו קיבלנו שלוש וחצי דקות לסיום הרבע: איגודלה חטף מסירת רוחב שערוריתית של הרפטורס ויצא להתקפה מתפרצת. מגי רץ בקו ישר מסל לסל וקארי רץ לפינה הנגדית על מנת לקלוע שלשה. כיוון שסטף היה פנוי, שלח אליו איגודלה את הכדור. אינספור מתפרצות של ה-Warriors הפכו כך לשלשות בשנתיים האחרונות, אך לא הפעם. נחשו מי יירט את הכדור? ניחשתם נכון. המהלך אכן הסתיים בשלשה במתפרצת, אבל בצד השני. איבוד כדור שיכול לגרום לנשירת שיער מואצת אצל כל מאמן. שאקיל כבר יעשה מזה מטעמים.

איכשהו, ההתקפה השאירה את הווריורס בתמונה ושלשה של דוראנט עם הבאזר הורידה את הפיגור ל-4 בלבד: 38-34. רבע הגנתי מזעזע. לרבע השני כבר עלתה חבורה נחושה יותר, וסוף סוף ראינו קצת עצירות. שלשה נוספת של דוראנט העלתה את ה-Warriors ליתרון ראשון אך הרפטורס לא ויתרו. ואלנצ’יונאס חזר לפרקט ושוב הרג את הווריורס כשהוא קוטף כדורים חוזרים בהתקפה פעם אחר פעם. טורונטו עלתה ליתרון 4 אך משחק משופר של קארי בהתקפה וגרין בהגנה החזיר את היתרון לגולדן סטייט.

קצת יותר משלוש דקות לסיום החצי הראשון, כשה-Warriors ביתרון 6, הוריד קר את פצ’וליה לספסל ועבר להרכב נמוך: קארי, ליוינגסטון, איגודלה, דוראנט וגרין. למרבה ההפתעה הורד גם ואלנצ’יונאס לספסל. אני מבין את החשש להשאיר גבוה איטי מול הרכב המוות של גולדן סטייט, אבל ואלנצ’יונאס היה נפלא עד אותו הרגע ופשוט אימלל את הווריורס מתחת לסל. לאף קבוצה בליגה אין את הכלים להתמודד מול ה-Warriors במשחק של נמוכים מול נמוכים, הדרך היחידה לעצור אותם הוא לנצל את נחיתות הגובה והמסה שלהם מתחת לסל. דווין קייסי חשב אחרת, והתוצאה לא איחרה לבוא: ב-134 השניות הבאות ה-Warriors רצו 0-9 והדגימו לנו איך נראה כדורסל מושלם: חסימות ותנועה ללא כדור, משחק מסירות שוטף, הגנה רצחנית עם חילופים אוטומאטיים, חטיפות וריצה למתפרצות. הרפטורס איבדו כדורים, לקחו זריקות קשות וללא ואלנצ’יונאס גם איבדו את היתרון בריבואנד. בהגנה הם היה חסרי אונים מול המשחק השוטף של הווריורס. אגב, 134 השניות הללו כללו שתי החטאות של קארי ודוראנט לשלוש, כשהם פנויים לגמרי. זה היה יכול להיות 0-15 בקלות.

למחצית ירדו ה-Warriors ביתרון 13, כאשר לתומפסון רק שתי נקודות. בשתי ההתקפות הראשונות של הווריורס ברבע השלישי ויתרו קארי ודוראנט על זריקות נוחות שהם בדר”כ קולעים באחוזים גבוהים. המטרה: להכניס את קליי למשחק. התוצאה: שתי שלשות של קליי תוך 33 שניות. סל של דוראנט העלה את היתרון ל-19 והרפטורס לקחו פסק זמן, שעזר להם לשנות את המומנטום. קליי החטיא שתי שלשות נוחות ודמאר דרוזן, הכוכב הגדול של הרפטורס, החליט לקחת את המשחק על עצמו. דרוזן הוא לא כוכב חדש ב-NBA, זוהי עונתו השמינית ומאחוריו שתי הופעות באול-סטאר, אבל נראה שהוא עשה קפיצה רצינית הקיץ. הוא תוקף את הסל בצורה שמזכירה את הארדן, ומצליח לקלוע או לסחוט עבירה כמעט כל פעם. 17 מ-17 מהקו היה לו הערב. דרוזן הפנים את העובדה שהוא אינו קלעי גדול משלוש, אז הוא לוקח זריקות ל-2, ועושה זאת ביעילות של סופר סטאר. דרוזן מוביל את הליגה כרגע בנקודות למשחק, ועושה זאת עם שלשה אחת לכל שני משחקים בממוצע. מאוד מרשים.

כך, כשהם תוקפים את הסל, הורידו הרפטורס את הפיגור ל-5 בלבד. לקראת סוף הרבע קארי התחמם מעבר לקשת וה-Warriors העלו את היתרון ל-9 בסוף הרבע השלישי. דקות טובות של קארי, דוראנט, מקאו ואיגודלה הצליחו לשמור את ה-Warriors בטווח ביטחון מהרפטורס, שלא הצליחו לאיים. היתרון ירד ל-6 נקודות 40 שניות לסיום, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי עבור המקומיים. ניצחון חוץ מרשים לווריורס, למרות שלושה רבעים של הגנה חלשה.

משחק נפלא לאיגודלה. ללא ספק הטוב ביותר שלו העונה. ההגנה וניהול המשחק החכם היו שם כמו תמיד, אך הפעם אנדריי מצא גם את הטאץ’: 10 נקודות ב-100% מהשדה, כולל 2 מ-2 לשלוש, בנוסף לשלושה ריבואנדים, 6 אסיסטים, שתי חטיפות וחסימה, והכל ה-25 דקות. גדול.

משחק נפלא גם לרוקי פטריק מקאו, שנראה שתפס סופית את משבצת המחליף השני בקרב הגארדים (אחרי ליוינגסטון), על חשבונו של קלארק. 20 דקות היו לו הערב, ותרומה נפלאה ברגעי ההכרעה, בשני צידי המגרש.

ביום שישי בבוסטון.

GO WARRIORS

ניצחון קשה ל-Warriors באורקול, 120-133 על פיניקס

warriors-suns
התוצאה משקרת, אבל ניצחון זה ניצחון. ה- Warriors התגברו על משחק מצויין של הסאנס והצליחו להכריע את המשחק בזכות ריצה מאוחרת בחמש הדקות האחרונות. ליאנדרו ברבוסה התקבל בתשואות ונתן משחק נהדר, שלא הספיק לאורחים.

כמו הרבה משחקים העונה, ה-Warriors התקשו בפתיחה. הסאנס תקפו את קארי ופצ’וליה בהגנה שוב ושוב והצליחו להשיג נקודות. בפעם בשניה ברציפות נכנס מגי כחילוף ראשון במקום פצ’וליה, אך למרות שיפור קל בהגנה, פיקינס שמרה על היתרון, כשהם משחקים בצורה חכמה ואגרסיבית ונהנים מאיבודי כדור של הווריורס. הסאנס מזכירים לי את פורטלנד: גארדים זריזים שמשחקים עם המון בטחון וחבורה עקשנית של שחקנים מסביבם. מאוד התרשמתי מדווין בוקר, שיכול לייצר לעצמו זריקה בכל רגע נתון. הוא יהיה כוכב ב-NBA. את הרבע הראשון סיימו הסאנס ביתרון 4, כשה- Warriors לא מצליחים לעצור אותם בהגנה. גרין הרבה להתווכח עם השופטים והתפלאתי שלא חטף טכנית, כהרגלו.

המגמה התחזקה ברבע השני, והסאנס הגדילו את יתרונם עד ל-9 נקודות. קליי ירד לספסל עם עבירה שלישית בפיגור 7, וה-Warriors עברו לשחק עם חמישייה סופר נמוכה: ארבעה גארדים וגרין. השינוי המיוחל הגיע דקה לאחר מכן, עם כניסתו של דוראנט. השופטים נתנו לגולדן סטייט להרביץ בהגנה, וה-Warriors ניצלו את זה לחטוף כדורים ולרוץ 4-16, בניצוחם של קארי ודוראנט. למחצית ירדו הווריורס ביתרון 3.

את המחצית השנייה פתחו הסאנס באותה טקטיקה ותקפו את קארי בהגנה, אלא שהפעם ה-MVP היה מוכן עם חטיפה וסחיטת עבירת תוקף. דקות מצוינות של בוקר שמרו את פיניקס במרחק נגיעה. המהלך של המשחק אירע דקה ו-50 לסוף הרבע: איגודלה החטיא ליי-אפ בהתקפת מעבר (כמו הרבה פעמים העונה), פיניקס השתלטו על הריבאונד ומסירה מחוף לחוף השאירה את בוקר לבד להטבעה קלה, כשדוראנט דולק בעקבותיו, כארבעה מטרים מאחור. איכשהו KD הצליח לסגור את הפער וחסם את בוקר, הכדור החוזר הגיע לקארי שחצה את קו האמצע ועלה לשלוש שני מטר מאחורי הקשת. הכדור נכנס, היתרון קפץ ל-9 והקהל היה בטירוף. כל המהלך הזה נמשך 10 שניות בלבד. הווריורס הצליחו להגדיל את היתרון עד ל-12 לפני שהסאנס הקטינו ל-7 הפרש עם סיום הרבע.

התחושה היתה שגולדן סטייט בדרך לניצחון קליל, אבל פיניקס לא ויתרה, ופתחה את הרבע האחרון בנחישות ובבטחון. היתרון נעלם תוך שתיים וחצי דקות ופיניקס עלתה ליתרון שצמח עד ל-5 נקודות, 6 דקות לסיום המשחק. קר לקח פסק זמן והווריורס חזרו עם חמישיית המוות בשינוי קל: ליוינגסטון במקום איגודלה, וגם חזרו ליסודות: פיק-אנד-רול של קארי עם גרין, שהשאיר את דוראנט חופשי ל-3 מהפינה. השלשה של דוראנט נתנה את האות לריצה שבמהלכה קליי להט מעבר לקשת, ובסופה פיק-אנד-רול נוסף של קארי עם גרין, שהסתיים בדאנק מצלצל של דריימונד: 1-15 ל-Warriors תוך פחות מ-3 דקות, והסאנס הרימו דגל לבן.

30 לקארי, 30 לתומפסון, 29 לדוראנט. עוד משחק מצויין של גרין ודקות נהדרות של הרוקי מקאו מהספסל, אבל מעל כולם היה הלילה קליי, שהתחמם בדקות הגורליות וניצח את המשחק עבור גולדן סטייט. זה היה המשחק הטוב ביותר שלו העונה, והוא יכול עוד לתת הרבה יותר. מכיוון שאי אפשר בלי טיפה פסימיות הצצתי לבדוק את מדד הפלוס-מינוס של פצ’וליה: מינוס 6 – הגרוע בקבוצה, ולא בפעם הראשונה. מה יהיה?

ה-Warriors יוצאים למסע של ארבעה משחקים במזרח, כשמאזנם עומד על 2-8. אחרי עשרה משחקים עדיין לא זכינו לראות את ה-Warriors יוצאים להתקפה האחרונה על מנת להכריע משחק, או לכפות הארכה. כל המשחקים עד כה הוכרעו קודם לכן. מעניין יהיה לראות אילו תרגילים מכין קר, ומי מבין שלושת הסקוררים יקח את הזריקה המכריעה. הווריורס זקוקים לכמה משחקים כאלו העונה כדי להיות מוכנים לפלייאוף. יש לי הרגשה שלפחות אחד מארבעת המשחקים הקרובים יספק לנו דרמה כזו. אולי ביום רביעי בטורונטו?

GO WARRIORS