קטגוריה: משחקים

משחק מצויין וניצחון קל לווריורס על אורלנדו

סוף סוף, הווריורס שיחקו טוב וניצחו בקלות. מזמן זה לא קרה. אורלנדו מג’יק, אחת הקבוצות החלשות בליגה, הגיעה לאורקל ונתנה הזדמנות לגולדן סטייט להוציא את כל התיסכולים ולמצוא מחדש את הקצב. 92-122 לווריורס בסיום.

למשחק הזה היו את כל המאפיינים של המשחקים הטובים של הווריורס: הגנה טובה, מתפרצות, אסיסטים לרוב, תרומה איכותית של הרבה שחקנים, ולפחות אח אחד במשפחת ספלאש נכנס לזון בהתקפה. ועוד איזה זון. קליי תומפסון פתח את המשחק עם יד לוהטת. אחרי 8 וחצי דקות של משחק התוצאה היתה 10-31 לווריורס, כאשר קליי עם 21(!) נקודות. כן, ב-8 וחצי דקות קליי קלע יותר מאשר כל שאר השחקנים, בשתי הקבוצות גם יחד. זה הזכיר קצת את ה-37 מול סקרמנטו: החברה חיפשו אותו שוב ושוב, וקליי לקח זריקות יותר ויותר קשות והשחיל את כולן פנימה. פסק זמן של אורלנדו צינן מעט את הידית, אבל קליי המשיך לשחק טוב כל המשחק, וסיים עם 29 נקודות ו-5 אסיסטים נהדרים.

משחק טוב קיבלנו מהרבה שחקנים הערב. סטף אמנם עדיין לא במיטבו מעבר לקשת (רק 2 מ-7), אבל בכל השאר הוא עדיין תותח: ניהול משחק מצויין, 9 אסיסטים, 3 חטיפות והרבה התלהבות ומנהיגות. דריימונד ניצח על התזמורת בהגנה, שהיתה חזקה מאוד ברבעים הראשון והשלישי. פצ’וליה סוף סוף עם משחק טוב, לראשונה מאז הפציעה. תרומה נפלאה מהספסל הערב: מגי, קלארק, בארנס, ווסט – כולם שיחקו טוב, ומעל כולם איגודלה, שקלע 14 נקודות בלי אף שלשה (לקח אחת והחטיא), וזרח בעיקר במשחק המעבר, עם הרבה החלטות טובות ודאנקים במתפרצות. שפע של חיוכים ראינו הערב אצל אנדריי. סימן טוב לבאות.

הווריורס ניצחו את שלושת הרבעים הראשונים והפכו את הרבע הרביעי לגארבג’ אחד ארוך. הערה קטנה לסטיב קר: עם 32 נקודות יתרון אחרי 3 רבעים, אני לא רואה סיבה להשאיר את קליי על המגרש. כל כך הרבה דובר על מנוחה ועומס בימים האחרונים, והמשחק היה למעשה גמור. מדוע להעמיס עליו עוד דקות? שלא לדבר על האפשרות להיפצע.

כאמור, הווריורס פתחו את המשחק מצויין ולא הביטו לאחור. 14 נקודות יתרון בתום הרבע הראשון. הפעם האחרונה שהווריורס הובילו ביתרון גדול מ-10 בתום הרבע הראשון היתה לפני 16 משחקים, במשחק הביתי מול שיקגו, ששיחקה אז ללא דווין ווייד וג’ימי באטלר. במהלך התקופה הזו, אגב, הווריורס הירבו להפסיד את הרבע הראשון בהפרשים גדולים: מינוס 11 בסן אנטוניו, מינוס 14 בוושינגטון ומינוס 12 בדנבר. סוף סוף פתיחה טובה של המשחק.

36 אסיסטים לעומת 12 איבודי כדור. מכל הנתונים הערב, זה אולי הנתון שמשמח את סטיב קר יותר מכל. אסיסטים ואיבודי כדור הם, ברוב המקרים, מדד טוב ליכולת של הווריורס בערב נתון, וכך היה גם הפעם. משחק מצויין לווריורס, והם חייבים עוד אחד כזה בעוד יומיים. ביום שבת מילווקי מגיעים לביקור, ולמרות שפארקר גמר את העונה, הם עדיין קבוצה מסוכנת. הבאקס תמיד עושים לווריורס בעיות. אם הווריורס לא יהיו במיטבם, הם יפסידו.

GO WARRIORS

קאמבק ברבע האחרון, ניצחון ביתי לווריורס על פילדלפיה

במשך שלושה רבעים נראה היה שלא רק שהמשבר נמשך, הוא אפילו מעמיק. אחת הקבוצות החלשות בליגה, ללא השחקן הטוב ביותר שלה, הגיעה לאורקל ובמשך שלושה רבעים שלטה במשחק בקלילות. אחרי חצי ראשון צמוד הבינו הסיקסרס שהשד לא נורא כל-כך, ופשוט השתלטו על המשחק. קאמבק הירואי, שכמובן התחיל בהגנה, עצר את הדימום. סוף סוף ניצחון לווריורס.

כאמור, כל החוליים של גולדן סטייט שוב הוצגו לראווה במשך 34 דקות. קארי לא פגע בכלום, קליי לקח הרבה זריקות קשות, וכל השאר לא רוצים לזרוק. ההגנה לא היתה במצב יותר טוב. טיילת בצבע, שמירות כפולות זמן הלא נכון על השחקן הלא נכון, רגליים איטיות ונחיתות בריבאונד. הסיקסרס קיבלו כל זריקה שרצו. 2 דקות לסיום הרבע השלישי, יתרון פילדלפיה עמד על 16 נקודות. והווריורס נראו מתוסכלים. 4 קליעות עונשין של דריימונד גרין הורידו את הפיגור ל-12 נקודות, עם סוף הרבע השלישי.

ואז, סוף סוף, לראשונה מזה יותר משבועיים, ראינו את הווריורס בגירסתם המוצלחת. הגנה אגרסיבית הובילה למשחק שוטף בהתקפה, וקארי איפס את הידית. הכל התחיל עם דריימונד. ההגנות ב-NBA כבר מזמן למדו איך לשמור עליו: תנו לו לזרוק חופשי מהשלוש כמה שהוא רוצה. לרוב, אחרי 3 או 4 החטאות, הוא כבר לא ירצה יותר. אז גרין תקף את הסל, סחט עבירות וקלע גם מחצי מרחק, דבר שהוא צריך לעשות הרבה יותר. אבל יותר מכל ההשפעה של גרין היתה בצד השני של המגרש. שוב ראינו איך גרין משתלט על משחק בהגנה. הוא היה בכל מקום, וסתם את כל החורים ששאר השחקנים השאירו לו. האנרגיה של גרין סחפה את חבריו והווריורס פתחו את הרבע הרביעי עם ריצה של 2-15 והחזירו לעצמם את היתרון. גרין גם קיבל ביטחון בהתקפה ואפילו קבר שלשה אחת, אבל יותר מכל שמחו האוהדים לראות את ה-MVP חוזר לכושר קליעה. 12 נקודות קלע קארי ברבע הרביעי, כולל 3 שלשות. יום הולדת שמח, סטף! 29 נקודות ביום הולדת 29. מה עם אחת לשנה הבאה?

המשחק נשאר צמוד עד הסוף, ולמרות כמה טעויות פה ושם, הצליחו הווריורס לשמור על יתרון דחוק בדקות האחרונות ולנצח. 104-106 לגולדן סטייט. כאמור, 29 לקארי, קליי הוסיף 28 וגרין סיים עם שורה סטטיסטית של 20 נקודות, 8 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 6 חסימות ו-4 חטיפות. משחק מצויין של גרין. בדיוק בזמן. הנה מספר מחשבות בעקבות המשחק:

1. לפני המשחק דיבר סטיב קר על שינויים ברוטציה. אכן, היו מספר שינויים, אבל יותר מכולם אהבתי את השינוי בדקות של קארי בחצי השני: סטף שיחק את כל הרבע הרביעי, ואת המנוחה הוא קיבל בסוף הרבע השלישי. שינוי מבורך!

2. ווסט אמנם נתן דקות טובות ברבע הרביעי, בעיקר בהגנה, אבל עד אז הוא היה חלש. פצ’וליה שיחק נורא ואיום, ואלו לא חדשות כלל – מאז שחזר מהפציעה הוא לא בכושר. צריך לעשות מהפכה ברוטציה של הגבוהים: מגי צריך לפתוח, מקאדו צריך לקבל 15 דקות קבועות בכל משחק. רק ככה הוא יוכל לקבל ביטחון ולתרום לקבוצה. כשפצ’וליה יראה שחזר לכושר, אפשר להחזיר אותו לחמישייה. בינתיים, כדאי שיילחם על הדקות מהספסל.

3. מאז הפציעה של דוראנט, סטיב קר מחפש שחקן חמישי לחמישיית המוות. מי יצטרף לקארי, תומפסון, גרין ואיגודלה? הנסיונות עם מקאו נחלו כישלון. הערב ראינו את מאט בארנס בתפקיד הזה. אין ספק שהוא מתאים יותר ממקאו, בעיקר בהגנה, אבל הוא עדיין לא מסונכרן בהתקפה עם שאר החברים. מה עם ליוינגסטון?

האם המשבר נגמר? האם הרבע הרביעי הוא אפיזודה חולפת? התשובות ביום חמישי, אז אורלנדו מגיעים לביקור.

GO WARRIORS