קטגוריה: משחקים

ניצחון באורלנדו, ה-Warriors במאזן 6-38

זו כבר תבנית קבועה. ה-Warriors מגיעים רדומים-משהו למשחק בו הם פייבוריטים ברורים, ואחרי חצי ראשון פושר גומרים את המשחק ברבע השלישי. כך היה הבוקר באורלנדו: שיוויון במחצית, 98-118 בסיום, כשאת הרבע השלישי הווריורס מנצחים 24-42, בעיקר הודות לסטף קארי.

19 שלשות מ-42 (45%) קלעו הווריורס היום, 8 מתוכן ברבע השלישי. הספלאש ברדרס הובילו את המתקפה: 7 מ-9 (78%!) לקליי, 7 מ-13 (54%) לסטף, כש-4 מתוך ה-7 ברבע השלישי, שהזכיר מאוד את העונה הקודמת: סטף קולע שלשות מכל טווח אפשרי וזוכה לתשואות של הקהל המקומי. דוראנט קלע באחוזים נמוכים מהממוצע, אך עדיין היה יעיל: 15 נקודות, 10 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 3 חטיפות, 2 גגות ומדד של פלוס 35 ב-29 דקות, מה שאומר שב-19 דקות שדוראנט נח על הספסל המג’יק ניצחו ב-15 הפרש. גם ג’אוויל מגי ראוי לציון, עם 13 נקודות ב-12 דקות מהספסל, 6 מ-7 מהשדה (ככה זה כשאתה בעיקר מטביע) והרבה אנרגיה.

כאמור, זו לא פעם ראשונה שהווריורס מעלים הילוך ברבע השלישי. מאז ההפסד לממפיס, זה קורה כמעט בכל משחק. בואו נבדוק: 24-42 הבוקר באורלנדו, 22-37 ביוסטון, 22-37 מול אוקלהומה, 22-17 מול קליבלנד, 19-41 מול דטרויט, 14-26 מול מיאמי, ו-22-39 בסקרמנטו. לצורך התרגיל, הבה נתעלם מהמשחק מול קליבלנד, משום שזה הוכרע כבר בחצי הראשון: הווריורס ירדו להפסקת המחצית מול קליבלנד ביתרון 29, והמשחק למעשה היה גמור. בואו נבדוק את ששת המשחקים האחרים, בהם המשחק היה צמוד במחצית (לא יותר מ-7 נקודות הפרש, ובממוצע כ-2 נקודות יתרון).

אם תחברו את התוצאה של ששת הרבעים הללו, תקבלו 123-222, 16.5 יתרון לווריורס בממוצע בכל רבע. אם תשקללו את הנתונים ל-48 דקות של משחק דמיוני, הווריורס ניצחו אותו 82-148 (66 נקודות הפרש). מדהים. הממוצע המלא מתחילת העונה, אגב, הוא 118 נקודות למשחק בהתקפה לעומת כ-105 נקודות למשחק בהגנה. מה גורם לשינוי הזה ברבע השלישי?

קודם כל יש להקדים ולאמר שלווריורס יתרון אדיר בכישרון על כמעט כל הקבוצות האחרות. שניים מבין חמשת השחקנים הטובים בעולם (קארי ודוראנט), שניים מבין שלושת שחקני ההתקפה הטובים בליגה (קארי ודוראנט), שני הקלעים הטובים בליגה (קארי ותומפסון), שחקן ה-TWO-WAY הטוב בתפקיד שלו (תומפסון), ואחד משני שחקני ההגנה הטובים בליגה (גרין). כמה מכם בוודאי לא יסכימו עם חלק, ואולי כל הקביעות שלי, אבל השורה התחתונה היא חד משמעית: לאף קבוצה ב-NBA אין כמות כזאת של כישרון. כך יוצא, שאם הווריורס לא שיחקו היטב בחצי הראשון, יש להם את היכולת לעלות הילוך בשני צידי המגרש ולגמור את המשחק ברבע אחד. מול חלק לא קטן מהקבוצות בליגה זה יכול לעבוד. לא הייתי מנסה את זה מול פופוביץ’.

ניסיתי למצוא איזשהו מכנה משותף בתוך כל המספרים, והמסקנה היחידה שלי היא שבכל אחד מששת הרבעים הנ”ל יש כוכב אחד שלקח את המשחק על גבו. בכל אחד מהרבעים, מישהו בווריורס קלע בספרות כפולות: קארי עשה את זה נגד אורלנדו (16) וסקרמנטו (12), KD עשה את זה נגד יוסטון (10), אוקלהומה (13) ומיאמי (10), וקליי עשה את זה מול דטרויט (12). זאת ועוד, כמות הנקודות הזו משקפת איכות: קליעה באחוזים גבוהים, ולאו דווקא לקיחה של כמות מופרזת של זריקות. לרוב יש תרומה משמעותית של שחקנים נוספים. כך יוצא שהתקפה שקולעת 29.5 נקודות בממוצע לרבע מתחילת העונה, קלעה 37 נקודות בממוצע בששת הרבעים הנ”ל.

החצי השני של המשוואה נמצא כמובן בהגנה. אחרי חצי פושר, אם סטיב קר לא גוער בשחקנים אני משוכנע שדריימונד גרין עושה זאת. הבחור לא ביישן. הם עולים לרבע השלישי חדורי מוטיבציה, מהדקים את ההגנה ויוצאים למתפרצות. כך יוצא שהגנה שסופגת 26.1 נקודות בממוצע לרבע מתחילת העונה, ספגה רק 20.5 נקודות בממוצע בששת הרבעים הנ”ל. תחברו את המספרים ותקבלו את התמונה הכוללת.

מחר משחקים במיאמי.

GO WARRIORS

ניצחון 100-121 על אוקלהומה, ה-Warriors במאזן 6-36

ניצחון חמישי רצוף ל-Warriors, הערב על אוקלהומה. מאז ההפסד לממפיס הווריורס ניצחו את היריבות בהפרש מצטבר של 99 נקודות, כמעט 20 נקודות למשחק. זה היה המשחק הראשון של החצי השני של העונה, והווריורס בקצב של 70 נצחונות, אבל קשה לי להאמין שהם יגיעו למאזן כזה: לווריורס יש כבר יתרון 5 משחקים על קליבלנד ו-3 משחקים על סן אנטוניו. המטרה ברורה: יתרון ביתיות לכל אורך הפלייאוף. אם וכאשר זה יושג, יש לשער שנראה נפילת מתח והרבה כוכבים נחים.

לאחרונה נראה שלגולדן סטייט יש תבנית קבועה במשחקים הסמוכים למשחקים גדולים: אחרי המשחק נגד קליבלנד ולפני המשחק ביוסטון, ה-Warriors היו רדומים משהו במשך מחצית שלמה, בעיקר בהגנה. לחצי השני הם כבר עלו מפוקסים ומלאי אנרגיה. כך היה גם בשני המשחקים לפני המפגש הגדול עם לברון, נגד מיאמי ודטרויט. מי שדווקא היה חד כבר מהפתיחה זה דוראנט. KD כנראה אוהב לשחק נגד קבוצתו הקודמת, והוא היה חם מהשריקה. החברים, לעומת זאת, היו די אנמיים, והחצי הראשון הסתיים בשיוויון 56.

הרבע השלישי, כאמור, היה כבר סיפור אחר. אחרי 13 איבודי כדור בחצי הראשון, הווריורס היו מפוקסים ולא איבדו אפילו כדור אחד ברבע השלישי. גם ההגנה והריבאונד השתפרו, ולת’נדר לא היתה תשובה. 4 דקות בתוך הרבע, רצו הווריורס 0-8 בצורה הבאה: שלשה של דוראנט, צעדים של ווסטברוק (עוד אחזור לזה בהמשך), ג’אמפ של קליי, חטיפת כדור של קארי (עוד איבוד כדור של ווסטברוק), סטף במתפרצת מכדרר מאחורי הגב בין שני שחקני אוקלהומה ומוסר אסיסט אדיר לשלשה של קליי. כל זה – ב-31 שניות. מכאן כבר הווריורס השתלטו על המשחק ואת הרבע השלישי סיימו ביתרון 15. ריצה של 0-7, עם שני סלים ואסיסט של איגודלה בתחילת הרבע הרביעי, הקפיצה את היתרון ל-22 והמשחק היה למעשה גמור.

האיש של המשחק, ללא ספק, הוא קווין דוראנט, ששיחק בצורה כמעט מושלמת. שימו לב לשורה הבאה: 40 נקודות ב-13 מ-16 מהשדה (למעלה מ-80%!), כולל 5 מ-7 לשלוש, 9 מ-10 מהקו, 12 ריבאונדים, 4 אסיסטים 3 חסימות ומדד של פלוס 32 נקודות. כשהוא היה על הספסל, אוקלוהומה ניצחו ב-11 נקודות. KD סיים עם שיא עונתי של 40 נקודות כשהוא לוקח זריקה אחת פחות מהממוצע העונתי שלו. סקורר יעיל בצורה כמעט חסרת תקדים. אגב, גם במשחק הקודם נגד אוקלהומה העונה דוראנט התעלל באקסית, עם 39 נקודות. אפרורו אקסית: לדברי הקריין, דוראנט וראסל ווסטברוק לא דיברו ביניהם מאז החליט KD להצטרף לגולדן סטייט. במהלך החצי השני, אחרי דאנק אדיר של ווסטברוק על הראש של דוראנט ושלשה של KD מהעבר השני, נראה היה, לפחות בטלוויזיה, שדוראנט מחייך אל ווסטברוק ומחליף איתו מספר מילים. לא ברור אם ווסטברוק ענה לו. טראש טאק? נסיון להתפייס? דוראנט נשאל על כך בראיון אחרי המשחק וטען שאינו זוכר… אני לא ממש מאמין לו, אבל זו זכותו המלאה לא לחשוף את היחסים (או העדר היחסים) עם מי שבעבר הלא רחוק היה חברו הקרוב.

משחק טוב גם לקארי עם 24 נקודות ו-8 אסיסטים. קליי בלט בהתקפה בחצי השני, אך היה נהדר כל הערב בשמירה על ווסטברוק. גרין מילא כרגיל את דף הסטטיסטיקה ואת החורים בהגנה, ודווקא פצ’וליה, שנמצא בכושר מצויין לאחרונה, נתן משחק פושר. איגודלה, ווסט וליוינגסטון תרמו נהדר מהספסל.

בצד השני, ניתן היה להרגיש בחסרונו של סטיבן אדמס. הוא חסר לת’נדר בקשיחות מתחת לסל ובפיק אנד רול עם ווסטברוק, הלחם והחמאה של אוקלהומה. קאנטר ואולדיפו שיחקו טוב הערב, וראסל ווסטברוק… האיש נלחם עם כל מה שיש לו, אי אפשר שלא להסיר את הכובע בפניו. כמובן, עוד טריפל דאבל לאוסף, עם 27, 15 ו-13, אבל גם עם 10 איבודים, אחוזי קליעה רעים ומדד מינוס 20. מה שבעיקר אזכור מהמשחק שלו הערב זה איבוד כדור מוזר ברבע בשלישי: אחרי שלשה של דוראנט, אולדיפו הכניס את הכדור לווסטברוק מקו הבסיס. ראסל פיזר הוראות לאולדיפו וסימן תרגיל לשאר השחקנים תוך שהוא צועד בגאון אל עבר קו החצי. רק דבר אחד שכח ווסטברוק לעשות: לכדרר… הוא פשוט החזיק בכדור וצעד שישה-שבעה צעדים קדימה, בלי שאף אחד נמצא לידו… אני קורא מכאן לשאקיל להכריז על הצעדים הללו כמהלך השנה של שאקטין-א-פול, למרות שעברנו רק חצי עונה. אני ממליץ בחום לראות, אתם תצחקו כמו השדרים של ESPN:

ביום שישי הווריורס מתארחים ביוסטון. מבחן כוח חשוב, בעיקר לאור ההפסד במפגש האחרון ביניהם. הרוקטס אחת הקבוצות החמות הליגה. יהיה מעניין.

GO WARRIORS