ניצחון קשה ביוסטון, מאזן 14-60 לגולדן סטייט

ניצחון שמיני רצוף, ניצחון מספר 60 העונה, וניצחון מספר 200 עבור סטיב קר כמאמן. אין שום מאמן בספורט המקצועני האמריקני שהגיע ל-200 ניצחונות כל כל מהר. כצפוי, הניצחון הערב היה קשה: מול יוסטון החזקה, עדיין בלי דוראנט, ומול שיפוט ביתי מזעזע.

הפתיחה היתה מושלמת. הווריורס הציגו כדורסל חכם בהגנה ובהתקפה, ושלטו במשחק לחלוטין. הרבע הראשון הסתיים ביתרון 17, ו-4 וחצי דקות בתוך הרבע הרביעי הווריורס היו ביתרון 22: 37-49. ריצת 0-9 של יוסטון החזירה את הרוקטס למשחק, ומאותו רגע עד לסיום התנהל משחק עצבני, רווי שיפוט שערורייתי, שבו אט אט הרוקטס מכרסמים ביתרון, אבל אף פעם לא מצליחים למחוק אותו לחלוטין. הכי קרוב שהגיעו היה 3 נקודות. שני סלים אדירים, ומאוד מאוד קשים, של קארי בקלאץ’, הבטיחו את הניצחון: 106-113 לגולדן סטייט בסיום.

סטיב קר כנראה לא חשב שג’אבייל מגי מתאים למאצ’אפ מול הרוקטס. את פצ’וליה החליף דווקא ג’יימס מייקל מקאדו, שיצא לאחרונה מהרוטציה. מקאדו נתן 3 דקות נפלאות, בעיקר בהגנה, אבל אז נפצע, כאשר טרבור אריזה נחת עליו והדביק לו את הפנים לפרקט. הרבה דובר על מי יסיים במקום הראשון, הווריורס או הספרס, כאשר אחד היתרונות למקום הראשון הוא המנעות ממאבק מול יוסטון בסיבוב השני. לדעתי, אחת הסיבות שזה באמת חשוב היא המנעות ממפגש עם טרבור אריזה, ולאו דווקא בגלל כישורי הכדורסל שלו. אריזה שחקן מלוכלך. הוא לא יזיז את קצה הציפורן שלו כדי למנוע פציעה מהיריב. יש לו מסורת של גרימת דימום בפנים של שחקני גולדן סטייט. כך היה לפני שנתיים כששלח ברך לאוזן של קליי תומפסון, במשחק פלייאוף. יהיה מאוד מעניין לראות אותו מתקוטט את הספרס, קבוצה עם מסורת מכובדת של שחקנים מלוכלכים בפני עצמה. כדי שזה יקרה, הווריורס צריכים לשמור על המקום הראשון, וזה לא הולך להיות קל.

עם פציעתו של מקאדו, נכנס דייויד ווסט. אני משער שסטיב קר רצה לשמור אותו טרי למחר, נגד סן אנטוניו, אבל התוכניות השתבשו. ווסט שיחק היטב אבל המגמה המשיכה: יוסטון המשיכה להתקרב. את הרבע השני סיימו הרוקטס במינוס 8 בלבד. בתחילת הרבע השלישי הרוקטס התקרבו עוד יותר, וכשברור היה שעם פצ’וליה אי אפשר לעשות כלום, ואת דייויד ווסט יש להגביל בדקות, נאלץ קר להכניס את מגי.

אפשר בקלות לנתח מדוע ג’אבייל מגי לא מתאים למשחק מול יוסטון. במקום להכנס לניתוח הזה, אפשר פשוט לספר לכם שג’אבייל שיחק נפלא, והצליח סוף סוף לייצר מומנטום לווריורס, לראשונה מאז הרוקטס התחילו לכרסם ביתרון. מגי שינה כמעט כל זריקה של הרוקטס מתחת לסל, וגם בחילופים מחוץ לצבע שיחק בצורה ממושמעת ולא התפתה לשלוח ידיים ולעשות עבירות. מגי שיחק רק 7 דקות וקלע רק 4 נקודות, אבל אני מנחש שבלעדיו הווריורס היו מפסידים הערב. הרבה אנרגיה מוסיף מגי לווריורס השנה. אני מקווה שקר לא יספסל אותו בפלייאוף.

ברשותכם, מילה על השופטים. סטיב קר לא יגיד לכם את זה, גם לא דריימונד גרין. האמת, גם אני לא הייתי אומר אם ה-NBA היה יכול לקנוס אותי באלפי דולרים. מכיוון שהם לא יכולים, אז אני יכול לספר לכם שהשיפוט הערב היה מחפיר. נכון, הווריורס הרבו לעשות עבירות, אבל הערב נשרקו המון עבירות שלא היו ולא נבראו. העבירה החמישית של קארי, עבירת התוקף של דריימונד, עבירה של קליי מתחת לסל, ועוד, ועוד, ועוד… הווריורס היו הערב 12 מ-16 מקו העונשין. יוסטון? קצת יותר טוב, תודה: 35 מ-39 מקו העונשין. קראתם נכון: לרוקטס הערב היה פלוס 23 נקודות מקו העונשין. המזל היה שהרוקטס התקשו מעבר לקו השני, הרחוק יותר: רק 5 מ-31 משלוש. חלק מזה בגלל הגנה טובה של גולדן סטייט, אבל הם גם החטיאו כמה זריקות חופשיות.

שלושת הגדולים היו באמת גדולים עבור הווריורס הערב. קארי, עם 3 החטאות מקו העונשין, עם 3 מ-11 מעבר לקשת ועם בעיית עבירות, עדיין היה האיש של המשחק: 32 נקודות ב-50% מהשדה, 10 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 2 חטיפות ושני סלי קלאץ’ שהכריעו את המשחק. קליי תרם 25 נקודות ב-50% מהשדה, כולל 5 שלשות והגנה נהדרת. דריימונד כרגיל מילא את דף הסטטיסטיקה: 19, 9 ו-4, כשהוא מתגבר על פציעה בקרסול וחוזר לשחק. ההגנה שלו, כמו תמיד, היתה למופת. גם איגודלה היה טוב הערב, למרות 1 מ-5 משלוש.

זה היה משחק חשוב, אבל מחר המשחק החשוב של העונה. הווריורס השקיעו המון אנרגיה הערב כדי להתגבר על הרוקטס, וזה נותן יתרון אדיר לסן אנטוניו. אם בכל זאת הווריורס יצליחו לנצח מחר, המקום הראשון פחות או יותר מובטח. אם יפסידו, הווריורס יהיו צריכים לנצח את 7 המשחקים שנותרו כדי להבטיח את המקום הראשון. משימה אפשרית, אבל בהחלט לא קלה: יוסטון ווושינגטון נמצאות ברשימה, לצד יוטה, ניו אורלינס, מינסוטה והלייקרס, כולן יגיעו לאורקל. משחק החוץ היחיד שישאר אחרי מחר יהיה בפיניקס.

GO WARRIORS

ניצחון חשוב על ממפיס בבית, 94-106 לגולדן סטייט

זה היה קשה. לממפיס קבוצה עקשנית וסופר קשוחה. המשחק היה צמוד לכל אורכו ורק בדקות האחרונות הצליחו הווריורס לברוח לפער דו-ספרתי ולהכניע את הגריזליס. ניצחון שביעי רצוף לגולדן סטייט.

כידוע, גולדן סטייט משחקים לאחרונה ללא קווין דוראנט הפצוע. גם הגריזליס חסרו סופר-סטאר: גאסול לא שיחק עקב פציעה בכף הרגל. אבל גם בהעדרם, לשתי הקבוצות יש הרבה שחקנים מצויינים, ורובם נתנו הערב משחק טוב מאוד. המשחק הזה היה אחד האיכותיים שראיתי השנה, בהגנה ובהתקפה, מצד שתי הקבוצות. ככה הולך להראות הפלייאוף.

לפני שאפרט על מעללי הווריורס, אני רוצה לדבר על הגריזליס, וחייבים להתחיל עם מייק קונלי. זו פשוט שערורייה שהוא לא היה מעולם אולסטאר. קונלי אחד הרכזים האיכותיים והיעילים בליגה. הוא לא מספק הרבה היילייטס, אבל קבלת ההחלטות שלו, ויכולת הביצוע שלו משני עברי המגרש לא נופלים מאף שחקן בליגה. קונלי מוסר מעולה, קלעי איכותי, שומר מצויין, ומעל לכל מנהל משחק למופת. יש מעט שחקנים בליגה שיודעים לסחוט עבירות כמוהו. שחקן סופר חכם. את הערב הוא סיים עם 29 נקודות ב-60%, כולל 4 מ-6 לשלוש, והרבה הגנה מצויינת על סטף.

לממפיס יש עוד חלקים טובים בפאזל. עד שהניסוי בניו-אורלינס יוכח כמוצלח, לממפיס יש את הקו הקדמי הטוב בליגה. מארק גאסול, שכאמור לא שיחק הערב, הוא הסנטר הטוב ב-NBA. זק רנדולף הבלתי נגמר הוא אופציה התקפית מפחידה. כשרנדולף מתחמם, אין מי שיכול לעצור אותו. תשאלו את דריימונד גרין. רנדולף הערב סיים עם 0 מ-4 לשלוש, ולא ברור למה הוא לוקח זריקות כאלה. בתוך הצבע הוא פשוט תותח, ובמשחק הערב קלע 7 מ-11 מטווח שתי נקודות. עד כמה רנדולף מסוכן? ברבע הרביעי, סטיב קר שלח אליו שמירה כפולה כל פעם שהכדור היה אצלו, למרות שדריימונד גרין שמר עליו. קר אף פעם לא שולח עזרה לגרין.

מסביב לשלושת הכוכבים, לגריזליס סוללת שחקנים קשוחים ומנוסים, והם מאומנים היטב. אני לא מקנא בקבוצה שתאלץ להפגש איתם בסיבוב הראשון. זו אחת הסיבות שהקרב על המקום הראשון במערב השנה כל כל חשוב. ממש קריטי. הקבוצה שתסיים שנייה תקבל קבוצה איכותית בסיבוב הראשון (ממפיס עלולה להיות אחת מהן), וכנראה את יוסטון בסיבוב השני. הקבוצה שתסיים שנייה, אם תעבור שני סיבובים, תגיע לגמר המערב עם הלשון בחוץ.

אז אולי הגיע הזמן לדבר קצת על גולדן סטייט. ניצחון שביעי רצוף, הרבה שחקנים בכושר טוב, וזה היה נחוץ הערב. קארי היה מצויין, עם 21 נקודות, כולל 5 מ-12 מעבר לקשת, 11 אסיסטים ו-4 חטיפות. קארי היה איש הקלאץ’ ברבע הרביעי, עם כמה סלים שעזרו לווריורס לברוח. קליי היה אפילו טוב ממנו, עם 31 נקודות, כולל 7 שלשות מ-11 נסיונות. דריימונד גרין היה סולידי, ונאלץ לעבוד קשה מתחת לסל מול היריבים הקשוחים. מגי, בארנס, ווסט וקלארק נמצאים בכושר טוב ותורמים יפה מהספסל, אבל מעל כולם זרח הערב איגודלה. 20 נקודות, 7 מ-8 מהשדה, 2 שלשות ב-100%, 4 מ-5 מהקו, 7 ריבאונדים, 4 אסיסטים, שתי חטיפות וחסימה, ב-31 דקות של משחק. אנדרי היה אגרסיבי, לקח הרבה החלטות הערב, ואני לא זוכר אפילו אחת מהן שהיתה לא טובה. אנדרי מגיע לישורת האחרונה של העונה הרגילה, לקראת הפלייאוף, בכושר שיא. חוץ מבשורות טובות על הפציעה של דוראנט, לא יכולות להיות חדשות משמחות יותר לווריורס.

אנדרי איגודלה הצטרף לגולדן סטייט, לפני כמעט 4 שנים, ככוכב. שחקן הגנה מעולה, שבעברו 4 עונות רצופות של למעלה מ-17 נקודות בממוצע למשחק. כשעזב את דנבר וחתם בגולדן סטייט, ידע שבכך הוא מוותר על הרבה זריקות והרבה נקודות. ככה זה כשאתה משחק עם קלעים כמו סטף וקליי. שנה לאחר מכן, קיבל ברצון את תפקיד השחקן השישי ועלה מהספסל, כדי לא לפגוע בביטחון ובהתקדמות של האריסון בארנס הצעיר. השנה, עם הצטרפותו של דוראנט, חלה נסיגה בתפוקה ההתקפית שלו. אנדרי לוקח השנה פחות זריקות למשחק מבכל עונה בקריירה שלו. אבל מאז הפציעה של KD, אנדרי נטל פיקוד והוא פשוט נמצא בכושר נפלא. סטיב קר אמר שאנדרי נמצא בכושר הטוב ביותר שלו מאז משחקי הגמר של 2015, אותם סיים עם אליפות ותואר MVP. כמה חשוב אנדרי לווריורס? שימו לב לנתון הבא: מאז שהצטרף לווריורס סיים איגודלה 15 משחקים עם 20 נקודות או יותר. מה המאזן של גולדן סטייט במשחקים הללו? 0-15. GO ANDRE.

אחרי כל הסופרלטיבים, אפשר להביט קצת על חצי הכוס הריקה. החמישייה הפותחת כרגע, כל זמן שדוראנט פצוע, כוללת שני שחקנים שלא תורמים הרבה: מקאו ופצ’וליה. במקרה של פאט מקאו, מדובר ברוקי איכותי, אבל עדיין רוקי. כשדוראנט יחזור, יש לשער שמקאו יצא לא רק מהחמישייה, אלא בכלל מהרוטציה. במיוחד עכשיו, כשאיאן קלארק בכושר טוב. אני רוצה להתמקד בזאזה פצ’וליה. זאזה שמר על מקומו בחמישייה הפותחת מתחילת העונה. יש לשער שעכשיו, פחות מ-10 משחקים לסיום העונה הרגילה, סטיב קר לא יעשה מהפכות. אבל מאז שזאזה חזר מהפציעה, התרומה שלו מזכירה את המשחקים הראשונים של העונה, ואלו לא בשורות טובות. גם סטיב קר יודע: זאזה לא מספיק טוב כרגע בשביל להיות שחקן חמישייה בקבוצה שמתמודדת על האליפות. מכיוון שזה לא הזמן לשלוח אותו לספסל, קר פשוט נותן לו דקות מועטות כשחקן חמישייה. אתם רוצים לדעת מי השחקנים הטובים בגולדן סטייט? אל תסתכלו על מי פותח בחמישייה. תביטו במספר הדקות שכל אחד מקבל. הערב: מקאו עם 12 דקות, פצ’וליה עם 11 דקות. שני שחקני חמישייה. מה עם הספסל? איאן קלארק עם 14 דקות, ליוינגסטון עם 15 דקות, ווסט עם 16 דקות, בארנס עם 25 דקות, ואיגודלה עם 31 דקות. למישהו יש ספק?

הדברים ימשיכו כך עד שיקרה אחד משני הדברים: אם פצ’וליה יחזור לכושר משחק טוב הוא יקבל יותר דקות; אם סטיב קר ימצא את עצמו בפיגור בסידרת פלייאוף, הוא יספסל את פצ’וליה ויוציא אותו לגמרי מהרוטציה, כפי שעשה לבוגוט בגמר 2015. עד אז, מה שהיה הוא שיהיה.

השבוע הזה יהיה קריטי בקביעת הדירוג במערב. הווריורס יוצאים לשני משחקים קשים בטקסס: יום שלישי ביוסטון, יום רביעי בסן אנטוניו. ביום שישי הם שוב נפגשים עם יוסטון, הפעם בבית, ולאחר יומיים יארחו את וושינגטון, שנמצאים בכושר מצויין. ארבעה משחקים קשים ומאוד חשובים. התמונה במערב תהיה מעט ברורה יותר, שבוע מהיום.

GO WARRIORS