את הבאקס אני רואה פעמיים בשנה, כשהם נפגשים עם הווריורס. יש פער אדיר בין הבאקס שאני רואה לבין הבאקס של 80 המשחקים האחרים, ואין לי מושג איך להסביר אותו. מילווקי שאני מכיר היא קבוצת הגנה מעולה, עם סוללה של אתלטים מפחידים ושני כוכבי על נכון להיום: אנטטקומפו ופארקר. למילווקי של שאר העונה יש מאזן נמוך מ-50%, ושנה שעברה הם אפילו לא איימו על הפלייאוף במזרח העלוב.
למי שצופה במשחקי הווריורס, המשחקים הכי קשים צפויים נגד שלוש קבוצות: קליבלנד, סן-אנטוניו ומילווקי. זה מוזר, אני יודע, אבל זה הרושם המתקבל, גם אם הוא מוטעה. לבאקס יש כלים להתמודד מול ה-Warriors גם כשאלופי המערב מציגים משחק טוב, וזה מה שהיה הערב. גולדן סטייט דווקא פתחו היטב בהתקפה, בניגוד לרוב במשחקים עד כה, עם חיתוכים לסל שנגמרו בלייאפס והטבעות של דוראנט וגרין, אבל ההגנה לא הצליחה לעצור את הבאקס המצויינים, וריצה של 5-21 בהנהגת ג’ייסון טרי הבלתי נגמר ומייקל ביזלי המתקמבק הפכה פיגור 7 ליתרון 9 בסוף הרבע הראשון.
ברבע השני חזרו ה-Warriors למשחק ואף הצליחו לעלות ליתרון. דקות נהדרות של איגודלה בהתקפה ומשחק אדיר של פצ’וליה בריבואנד ההתקפה, היו מספיק בשביל לעזור לדוראנט להוביל קמבק. בהגנה בעיקר ניסו לעצור את אנטטקומפו: בהתחלה דוראנט, אח”כ קליי ולבסוף גרין, שעשה עבודה טובה כרגיל. שתי התקפות רצופות שהתחילו בפיק-אנד-רול של קארי עם גרין על קשת השלוש, נמשכו כשגרין חודר לצבע ומוסר לדוראנט בפינה השמאלית, ונגמרו עם שתי שלשות רצופות של KD. זה היה התרגיל העיקרי של גולדן סטייט בעונה שעברה וככל שעונה הזו מתקדמת רואים אותו יותר ויותר. למחצית ירדו הווריורס ביתרון 3 כשדוראנט הנפלא עם 5 מ-5 מעבר לקשת, והספלאש ברדרס עם 1 מ-8 מאותו מרחק.
כמו אתמול בבוסטון, הרבע השלישי היה הטוב של ה-Warriors במשחק, והפעם אותו הוביל קליי, עם 18 נקודות מתוך ה-29 שלו במשחק כולו. דקות נהדרות היו גם לגרין ולמגי, שתרם בהגנה וסיים שתי מסירות של גרין בדאנקים מצלצלים. קארי היה חלש בהתקפה, אולם נראה שמשחק ההגנה שלו משתפר. את הרבע סיימו הווריורס ביתרון 11, בעיקר בזכות ההגנה, שהגבילה את הבאקס ל-26 נקודות בלבד, אחרי 66 נקודות בחצי הראשון.
קליי ודוראנט המשיכו את המומנטום בתחילת ברבע האחרון, ובעזרתם של ליוינגסטון ודיוויד ווסט הגדילו את היתרון ל-14, 7 דקות לסיום. שלשה של טלנוביץ’ הורידה את ההפרש ל-11, וסטיב קר לקח פסק זמן, החזיר את קארי והוריד את דוראנט וקליי לנוח על בספסל. מנקודה זו הווריורס נעצרו בהתקפה, כמעט ולא הצליחו לייצר קליעות נוחות, הרבו לאבד את הכדור ונראו אובדי עצות. גם מעבר לחמישיית המוות לא עזר. פסקו החסימות עם או בלי כדור, קארי ודוראנט לקחו זריקות קשות והירבו להחטיא. ה-Warriors קבלו קצת עזרה מאלת המזל ומהשופטים, וביתרון 2 נקודות יצאו להתקפה מכרעת, 29 שניות לסיום. חיכיתי 13 משחקים כדי לראות מה הווריורס מכינים להתקפה גורלית, ומה שראיתי הזכיר את לי דווקא את אוקלהומה. דוראנט קיבל את הכדור 15 מטר מהסל, כידרר, כידרר, התקדם קצת ולקח זריקה קשה. אני יודע שדוראנט יכול לקלוע זריקות כאלו, ואף קשות מהן, בעיניים עצומות, אך ציפיתי למשהו אחר: פיק-אנד-רול של קארי ודוראנט? קארי עם גרין כשקליי ו-KD אורבים בפינות? לא. דוראנט מכדרר וכולם עומדים ומסתכלים. כדי להוסיף חטא על פשע, דוראנט לקח את הזריקה 6 שניות על שעון ה-24, כשהוא משאיר 10 שניות למילווקי לכפות הארכה או להכריע את המשחק עם שלשה.
לשימחתי הרבה, לא זכינו לראות איזה מהלך שירטט ג’ייסון קיד לשחקנים שלו בפסק הזמן. הבאקס הכניסו את הכדור במסירה קשה פנימה לאנטטקומפו, שהיה מוקף בלוחמים. מוזר. היה להם מספיק זמן להתחיל מהלך מבחוץ. גרין יירט את המסירה, הכדור הגיע לתומפסון שנישלח לקו וגמר את המשחק עם שתי קליעות עונשין. ה-Warriors לא סיימו את מסכת הטעויות שלהם כשגרין עושה עבירה על אנטטקומפו 2 שניות לסיום, אבל זה כבר לא שינה כלום. ניצחון חוץ מאוד קשה לווריורס.
ביום שני ה-Warriors מסיימים את המסע הנוכחי במזרח באינדיאנה, מול הפייסרס המגמגמים. על הנייר זה אמור להיות ניצחון, אבל כשהם משחקים פעם שלישית בארבעה לילות מחוץ לבית, ומבלים שעות בנסיעות ובטיסות, ה-Warriors יהיו לבטח עייפים. קארי היה חלש מחוץ לקשת בשני המשחקים האחרונים, דבר די נדיר אצלו. ביום שני הוא פוגש את האקס, מונטה אליס, עליו כתבתי בפוסט – הטרייד של מונטה אליס.
GO WARRIORS
