ה-Warriors מחצו את הבלייזרס 90-135


לא ממש כוחות. פורטלנד הגיעו לאורקל כשהם בכושר לא טוב ולא הצליחו לתת פייט רציני בשום שלב. ה-Warriors ניצחו את כל הרבעים ולבלייזרס פשוט לא היתה תשובה. 18 הפרש אחרי הרבע הראשון, 25 במחצית, 36 אחרי שלושה רבעים, 45 הפרש בסיום.

אחרי מסע משחקי חוץ מתיש, לווריורס היה אתמול יום מנוחה בבית. בלי נסיעות, בלי כדורסל. זה עשה להם רק טוב. זה לא קורה כל יום שגם ההגנה וגם ההתקפה משחקים נהדר. הערב זה קרה. משחק אדיר של כמעט כל השחקנים, אחוזי קליעה טובים, תנועה ללא כדור, חסימות ואסיסטים, ובצד השני חילופים אוטומטיים, כפייה של זריקות קשות וסגירה בריבאונד. אין דבר כזה כדורסל מושלם, אבל זה היה די קרוב.

איך שלא תסתכלו על זה, ולא משנה כמה ביקורתיים תנסו להיות, מה שהווריורס עשו הערב בהתקפה הוא לא פחות ממרהיב. אני יודע, לבלייזרס יש את אחת ההגנות הגרועות הליגה, ומבחינת יעילות הגנתית הם במקום האחרון, אבל צריך להסיר את הכובע בפני שחקני גולדן סטייט, הם פשוט שיחקו נפלא. דוראנט פתח בשלשה את המשחק והווריורס לא הביטו יותר לאחור: 26 לקארי ודוראנט ברבע הראשון (5 נקודות יותר מאשר כל הבלייזרס), כשדוראנט מושלם עם 4 מ-4 מהשדה וקארי עם 80% מהשדה כולל 3 שלשות, כשהוא מחטיא זריקה אחת בלבד. דוראנט שחקן מדהים. באחת ההתקפות הוא עקף בצעד ראשון את מקולום על קשת השלוש, כשהוא עם הפנים לסל, וסיים את המהלך בדאנק מהדהד על הגבוהים של פורטלנד. אני לא חושב שהיה אי פעם שחקן בגובה שלו שמסוגל לבצע מהלך כזה. מדהים. בניגוד למשחקים בתחילת העונה, הפעם הוא לא היה לבד. קארי היה חם, תומפסון חכם ויעיל, והכל דפק כמו שעון. מכונה משומנת להפליא.

גם בהגנה היתה לאוהדים נחת. ה-Warriors מכירים טוב טוב את הבלייזרס. 9 משחקים הם שיחקו נגדם בעונה הקודמת, כשהבלייזרס ניצחו פעמיים: פעם בפלייאוף ופעם בעונה הרגילה, כשלילארד התעלל בהם עם 51 נקודות (שיא קריירה) ופורטלנד הביסו את גולדן סטייט ב-32 הפרש – התבוסה הגדולה ביותר של הווריורס בעונה הקודמת. המפתח הוא לעצור את לילארד, והמנעול נמצא בידיים של קליי תומפסון, שעם עבודת רגליים אדירה ויתרון גובה הצליח הערב למנוע ממנו לחדור לסל וכפה עליו זריקות קשות. לדמיין לילארד יש היסטוריה ארוכה של הצגות באורקל ארינה. לילארד יליד אוקלנד והוא כמעט תמיד נתן משחקים גדולים כשהגיע לביקור בית. לא הערב. את הרבע הראשון הוא סיים עם 2 נקודות ב-0% מהשדה, בתחילת הרבע השני נח על הספסל כרגיל, וכשחזר, אי שם באמצע הרבע השני, הווריורס כבר היו ביתרון 25 והמשחק היה די גמור. לילארד מאוד התקשה מול קליי, אבל בפיק-אנד-רול עם פלמלי הוא פתאום מצא את עצמו מול דריימונד גרין. מן הפח אל הפחת. לילארד אמנם סיים עם 20 נקודות באחוזים סבירים, אבל כמעט הכל בגארבג’, כשרוב הנקודות שלו באות מזריקות קשות.

כאמור, כמעט כולם שיחקו נהדר בגולדן סטייט, אבל מעל כולם זרח הלילה קווין דוראנט: 34 נקודות ב-11 מ-13 מהשדה, כולל 4 מ-5 לשלוש, 11 ריבואנדים, 4 אסיסטים, 2 חטיפות וחסימה אחת, עם מדד של 32+ ב-30 דקות. תותח על. גם קארי היה חם עם 5 מ-8 לשלוש, תומפסון סולידי עם 7 מ-15 מהשדה והגנה פנטסטית, גרין רק עם 3 נקודות אבל כרגיל ענק בכל השאר: 12 ריבואנד ו-13 אסיסטים ב-28 דקות, ודקות טובות של כולם: פצ’וליה שחזר והיה טיפונת חלוד בפתיחה, מגי עם 11 נקודות ב-100% (ככה זה שכל התפקיד שלך בהתקפה זה להטביע), איגודלה, ווסט, ליוינגסטון, ועוד, ועוד… כולם שיחקו טוב. כל 13 השחקנים שותפו הערב, והרבה: לפחות 7 דקות. למרות זאת, לווריורס אין אפילו שחקן אחד הערב שסיים עם מדד פלוס-מינוס שלילי. עד כדי כך היתה השליטה מוחלטת.

אי אפשר בלי לדבר על איאן קלארק הערב. נראה שהוא מאוד אוהב לשחק נגד פורטלנד העונה. במשחק הקודם סיים עם שיא קריירה של 22 נקודות ב-100% מהשדה, כולל 3 שלשות. הערב שוב שיפר את שיאו האישי: 23 נקודות עם 9 מ-11 מהשדה, כולל 3 מ-4 לשלוש. תוסיפו לזה 2 ריבואנדים ו-4 אסיסטים. במדד הפלוס-מינוס הוא שני הערב רק לדוראנט, עם 25+ ב-21 דקות. המשחק הבא נגד פוטלנד יתקיים בעוד שבועיים וחצי… איאן קלארק כבר מתכונן.

מילה על הבלייזרס: מקום 8 במזרח ומאזן של 13 ניצחונות ו-16 הפסדים. פורטלנד היא מתחרה רצינית על תואר אכזבת העונה בשלב זה. אני מאמין שהם עוד ישתפרו. ראיתי אותם הרבה בשנתיים האחרונות, והם מאוד הרשימו, בעיקר בפלייאוף האחרון. יש להם קו אחורי מהטובים בליגה, ושורה של קלעים ושחקנים אתלטים מסביבם. הבעיה שלהם היא ללא ספק בהגנה, ואני חושב שיש להם את הכלים כדי לשפר אותה. הם לא יהיו ממפיס, אבל מקום אחרון בליגה? הם יכולים לשחק יותר טוב.

ל-Warriors יש עכשיו יומיים לנוח: בלי נסיעות, בלי משחקים. זה טוב, כי ביום שלישי הג’אז מגיעים לביקור. המשחק הקודם נגדם לא היה מדד לכלום: כמעט כל החמישייה שלהם לא שיחקה. אם הם יבואו בהרכב מלא זה הולך להיות קשה, אבל בבית, עם מנוחה של יומיים, הווריורס צריכים לנצח. אני אהיה שם ותוכלו לקרוא על זה באתר ההופס.

GO WARRIORS

ניצחון ביתי על הניקס, ה-Warriors במאזן 4-23

זה קרה נגד ניו-אורלינס, דאלאס, אינדיאנה, לייקרס, יוטה וממפיס: קבוצות מתייצבות למשחק נגד גולדן סטייט בהרכבים חסרים במיוחד. לפעמים כתוצאה מפציעות, לפעמים בגלל מנוחה יזומה. בממפיס ה-Warriors הפסידו, אבל לרוב זה נגמר בניצחון קל, וכך היה הערב: הניקס עלו לשחק ללא כרמלו ודרק רוז, ובלעדיהם גם משחק בהילוך שני הספיק לווריורס: 90-103 קליל באורקל.

ללא שניים משלושת הסקוררים המובילים שלהם, היה קשה לאורחים לייצר זריקה. הווריורס לא טרחו להביא שמירה כפולה על פורזינגס – גרין אחד הספיק מעל ומעבר. גם דוראנט יכול להצר את צעדיו של הלטבי ללא צורך בעזרה, והשחקן היחיד בניקס שהיה יכול לייצר לעצמו (ולאחרים) זריקה היה ג’נינגס. ברנדון ג’נינגס אהב לשחק נגד גולדן סטייט. אני זוכר אותו קובר 55 על הראש של “הגנת” ה-Warriors בימיי מונטה אליס העליזים, אבל ג’נינגס הוא לא אותו שחקן מאותם ימים במילווקי, וגם הגנת הווריורס של היום לא דומה כלל למה שבאוקלנד נהוג היה לכנות בטעות “הגנה” לפני 7 שנים. לניקס הערב פשוט לא היו מספיק כלים להתמודד מול ה-Warriors. חבל. דווקא רציתי לראות איך הם משחקים העונה. הם קבוצה מסקרנת.

כשפצ’וליה עדיין פצוע, חביב הקהל מגי עלה במקומו ונתן דקות מצויינות. הווריורס פתחו עם 0 מ-5 כשכל שחקני החמישייה מחטיאים את הזריקה הראשונה שלהם, אולם עד מהרה נכנסו לקצב ונטלו את היתרון. סטיב קר שינה מעט את הרוטציה, כשהוציא את קארי מוקדם מהרגיל ברבע הראשון והחזיר אותו עם תחילת הרבע השני. יהיה מעניין לראות אם זה היה ניסוי חד פעמי או שינוי ברוטציה הקבועה. כך או כך, לקראת סיום החצי הראשון התייצבה, כרגיל, חמישיית המוות, והיתרון עלה ל-14 נקודות במחצית: 45-59.

הווריורס השיגו איזו זריקה שרצו, הודות להנעת כדור מצויינת, והיו גומרים את המשחק עוד בחצי הראשון אלמלא החטיאו זריקות חופשיות ולעיתים סבלו מפירגון יתר. כבר הפסקתי לספור כמה פעמים דוראנט מוותר על זריקה נוחה כדי למסור, וזה נמשך כבר הרבה משחקים. הערב נראה היה שקארי הצטרף אליו, כשחיפש שוב ושוב את המסירה. הלו? אתם שניים מהקלעים הטובים בעולם… תזרקו!

במהלך כל החצי הראשון התחושה הייתה שזה רק עניין של זמן עד שה-Warriors יעשו ריצה וישתלטו על המשחק, ואכן כך היה: ריצה של 0-14 באמצע הרבע השלישי הקפיצה את היתרון ל-25 וגמרה למעשה את הסיפור. התוצאה הסופית לא משקפת: הניקס לא איימו בצורה ממשית על הווריורס ברבע האחרון, ורק משחק בינוני של גולדן סטייט, מתובל בפירגון יתר, מנע תבוסה. סטיב קר מרבה לדבר על אסיסטים, ובעיקר על יחס אסיסטים לאיבודי כדור, אבל בטווח הארוך כדאי מאוד שדוראנט יחזור לזרוק שהוא פנוי. נראה שהווריורס פיתחו אובססיה לאסיסטים: 41 היו להם הערב, כאשר 36 סלי השדה הראשונים שלהם באו ממסירה. דקה לסיום הרבע השלישי, כשהם ביתרון 20, קלע איאן קלארק מהפינה את הסל הראשון של גולדן סטייט הערב שלא נבע מאסיסט.

יום קליעה פושר לקארי: 8 נקודות בלבד, כולל 2 שלשות ב-25%, אבל סטף ניהל היטב את המשחק ותרם 10 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. קליי היה מצויין עם 25 נקודות באחוזים טובים. דוראנט הסתפק ב-15, עם 1 מ-6 בלבד מעבר לקשת, אבל היה כרגיל נפלא בהגנה וגם חילק 8 אסיסטים. דריימונד היה בכל מקום, ולמרות שהאחוזים משלוש שוב נפלו (1 מ-5), הוא היה נהדר כרגיל: 5 נקודות, 11 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, כשהוא מעלים את פורזינגס כמעט לחלוטין. לדריימונד גרין אין משחקים רעים: גם ביום קליעה חלש, הוא תמיד יהיה טוב. איגודלה וליוינגסטון היו טובים כהרגלם. שני שחקני רוטציה נהדרים. לא תנחשו מי סיים שני בעמודת הנקודות, אחרי קליי: ג’וויל מגי, עם שלל הטבעות, סיים עם 17 נקודות ב-15 דקות! סקורר…

ביום שבת הבלייזרס מגיעים לביקור. הערב הם הפסידו בדנבר, והמאזן שלהם מאוד מאכזב: 13 ניצחונות, 15 הפסדים. מאוד מפתיע עבור קבוצת פלייאוף צעירה, שאמורה להשתפר. ההגנה שלהם היא הגרועה בליגה, יחד עם הלייקרס. למרות זאת, כשהם חמים קשה לעצור אותם. מפתח לניצחון עליהם יהיה פתיחה טובה – אסור לתת להם לקבל ביטחון.

GO WARRIORS