ניצחון חמישי רצוף ל-Warriors, הערב על אוקלהומה. מאז ההפסד לממפיס הווריורס ניצחו את היריבות בהפרש מצטבר של 99 נקודות, כמעט 20 נקודות למשחק. זה היה המשחק הראשון של החצי השני של העונה, והווריורס בקצב של 70 נצחונות, אבל קשה לי להאמין שהם יגיעו למאזן כזה: לווריורס יש כבר יתרון 5 משחקים על קליבלנד ו-3 משחקים על סן אנטוניו. המטרה ברורה: יתרון ביתיות לכל אורך הפלייאוף. אם וכאשר זה יושג, יש לשער שנראה נפילת מתח והרבה כוכבים נחים.
לאחרונה נראה שלגולדן סטייט יש תבנית קבועה במשחקים הסמוכים למשחקים גדולים: אחרי המשחק נגד קליבלנד ולפני המשחק ביוסטון, ה-Warriors היו רדומים משהו במשך מחצית שלמה, בעיקר בהגנה. לחצי השני הם כבר עלו מפוקסים ומלאי אנרגיה. כך היה גם בשני המשחקים לפני המפגש הגדול עם לברון, נגד מיאמי ודטרויט. מי שדווקא היה חד כבר מהפתיחה זה דוראנט. KD כנראה אוהב לשחק נגד קבוצתו הקודמת, והוא היה חם מהשריקה. החברים, לעומת זאת, היו די אנמיים, והחצי הראשון הסתיים בשיוויון 56.
הרבע השלישי, כאמור, היה כבר סיפור אחר. אחרי 13 איבודי כדור בחצי הראשון, הווריורס היו מפוקסים ולא איבדו אפילו כדור אחד ברבע השלישי. גם ההגנה והריבאונד השתפרו, ולת’נדר לא היתה תשובה. 4 דקות בתוך הרבע, רצו הווריורס 0-8 בצורה הבאה: שלשה של דוראנט, צעדים של ווסטברוק (עוד אחזור לזה בהמשך), ג’אמפ של קליי, חטיפת כדור של קארי (עוד איבוד כדור של ווסטברוק), סטף במתפרצת מכדרר מאחורי הגב בין שני שחקני אוקלהומה ומוסר אסיסט אדיר לשלשה של קליי. כל זה – ב-31 שניות. מכאן כבר הווריורס השתלטו על המשחק ואת הרבע השלישי סיימו ביתרון 15. ריצה של 0-7, עם שני סלים ואסיסט של איגודלה בתחילת הרבע הרביעי, הקפיצה את היתרון ל-22 והמשחק היה למעשה גמור.
האיש של המשחק, ללא ספק, הוא קווין דוראנט, ששיחק בצורה כמעט מושלמת. שימו לב לשורה הבאה: 40 נקודות ב-13 מ-16 מהשדה (למעלה מ-80%!), כולל 5 מ-7 לשלוש, 9 מ-10 מהקו, 12 ריבאונדים, 4 אסיסטים 3 חסימות ומדד של פלוס 32 נקודות. כשהוא היה על הספסל, אוקלוהומה ניצחו ב-11 נקודות. KD סיים עם שיא עונתי של 40 נקודות כשהוא לוקח זריקה אחת פחות מהממוצע העונתי שלו. סקורר יעיל בצורה כמעט חסרת תקדים. אגב, גם במשחק הקודם נגד אוקלהומה העונה דוראנט התעלל באקסית, עם 39 נקודות. אפרורו אקסית: לדברי הקריין, דוראנט וראסל ווסטברוק לא דיברו ביניהם מאז החליט KD להצטרף לגולדן סטייט. במהלך החצי השני, אחרי דאנק אדיר של ווסטברוק על הראש של דוראנט ושלשה של KD מהעבר השני, נראה היה, לפחות בטלוויזיה, שדוראנט מחייך אל ווסטברוק ומחליף איתו מספר מילים. לא ברור אם ווסטברוק ענה לו. טראש טאק? נסיון להתפייס? דוראנט נשאל על כך בראיון אחרי המשחק וטען שאינו זוכר… אני לא ממש מאמין לו, אבל זו זכותו המלאה לא לחשוף את היחסים (או העדר היחסים) עם מי שבעבר הלא רחוק היה חברו הקרוב.
משחק טוב גם לקארי עם 24 נקודות ו-8 אסיסטים. קליי בלט בהתקפה בחצי השני, אך היה נהדר כל הערב בשמירה על ווסטברוק. גרין מילא כרגיל את דף הסטטיסטיקה ואת החורים בהגנה, ודווקא פצ’וליה, שנמצא בכושר מצויין לאחרונה, נתן משחק פושר. איגודלה, ווסט וליוינגסטון תרמו נהדר מהספסל.
בצד השני, ניתן היה להרגיש בחסרונו של סטיבן אדמס. הוא חסר לת’נדר בקשיחות מתחת לסל ובפיק אנד רול עם ווסטברוק, הלחם והחמאה של אוקלהומה. קאנטר ואולדיפו שיחקו טוב הערב, וראסל ווסטברוק… האיש נלחם עם כל מה שיש לו, אי אפשר שלא להסיר את הכובע בפניו. כמובן, עוד טריפל דאבל לאוסף, עם 27, 15 ו-13, אבל גם עם 10 איבודים, אחוזי קליעה רעים ומדד מינוס 20. מה שבעיקר אזכור מהמשחק שלו הערב זה איבוד כדור מוזר ברבע בשלישי: אחרי שלשה של דוראנט, אולדיפו הכניס את הכדור לווסטברוק מקו הבסיס. ראסל פיזר הוראות לאולדיפו וסימן תרגיל לשאר השחקנים תוך שהוא צועד בגאון אל עבר קו החצי. רק דבר אחד שכח ווסטברוק לעשות: לכדרר… הוא פשוט החזיק בכדור וצעד שישה-שבעה צעדים קדימה, בלי שאף אחד נמצא לידו… אני קורא מכאן לשאקיל להכריז על הצעדים הללו כמהלך השנה של שאקטין-א-פול, למרות שעברנו רק חצי עונה. אני ממליץ בחום לראות, אתם תצחקו כמו השדרים של ESPN:
ביום שישי הווריורס מתארחים ביוסטון. מבחן כוח חשוב, בעיקר לאור ההפסד במפגש האחרון ביניהם. הרוקטס אחת הקבוצות החמות הליגה. יהיה מעניין.
GO WARRIORS
