בוקר טוב גולדן-סטייט. אחרי שלושה משחקים צולעים הצליחו ה-Warriors להציג משחק איכותי בשני צידי המגרש, ולנצח בחוץ קבוצה טובה מאוד כמו פורטלנד.
כמו הרבה מאוד משחקים בשנה שעברה, ה-Warriors גמרו את המשחק ברבע בשלישי, כשהם עושים זאת עם חמישה שחקנים אגרסיבים בהגנה וסטפן קארי אחד בהתקפה. כמה כיף להזכר – כך נראתה העונה הקודמת.
הפתיחה דווקא לא בישרה על הבאות. משחק המסירות בהתקפה אמנם נראה שוטף אך ההגנה היתה איומה. השמועה ב-NBA כבר עשתה כנפיים: כדי להשיג זריקה נוחה מול גולדן-סטייט צריך לעשות פיק-אנד-רול עם השחקן שעליו שומר פצ’וליה. במקרה של חילוף פצ’וליה נשאר חסר אונים מול הגארדים הזריזים. כל פתרון אחר מותיר שחקן חופשי לתקוף את הסל או לעלות לקליעה נוחה. יש גבול כמה גרין יכול למלא את החור הזה וגם לשמור על השחקן שלו. זה בדיוק מה שפורטלנד עשו. אחרי 6 דקות לסטיב קר נמאס. פצ’וליה ירד לספסל ונכנס איגודלה. חמישיית המוות נקראה לדגל מוקדם מהצפוי. ב-6 הדקות שנותרו ברבע הראשון ה-Warriors הפכו פיגור 5 ליתרון 9, למרות משחק התקפה חלש להחריד של קארי ותומפסון. את השינוי הביאה בעיקר ההגנה, אבל גם דקות מצוינות של דוראנט וקלארק המפתיע.
הרבע השני היה דומה. ההגנה בניצוחו של גרין והספסל בניצוחו של איאן קלארק השאירו את היתרון לקבוצה האורחת. ה-Warriors גם קיבלו תרומה יפה גם מדיוויד ווסט ושון ליוינגסטון. אפילו פצ’וליה, כשחזר, נראה יותר אקטיבי בהגנה. דף הסטטיסטיקה במחצית היה חריג: הספלאס ברדרס עם 6 מ-21 מהשדה, כולל 0 מ-8 משלוש, ולמרות זאת, ה-Warriors ירדו למחצית ביתרון 6. מוזר.
הרבע השלישי כבר היה סיפור אחר. לראשונה העונה, ה-Warriors הצליחו להשתלט לחלוטין על המשחק. ההגנה היתה נהדרת: לחץ על הכדור וחילופים אוטומטיים תיסכלו את הבלייזרס, שמשום מה ניסו פעם אחר פעם לבודד שחקנים על גרין או דוראנט. לרוב זה נגמר בחסימה, איבוד כדור, או זריקת התאבדות. בצד השני קיבלנו תיזכורת מיהו ה-MVP המכהן. 5 נקודות היו לקארי בחצי הראשון. בארבע וחצי דקות הראשונות של הרבע השלישי הוא הוסיף 11. 23 נקודות קלע קארי ברבע הזה, יותר מאשר כל פורטלנד ביחד! את הרבע השלישי סיימו ה-Warriors ביתרון 27, כשהרבע האחרון לפרוטוקול בלבד.
עוד מספר דברים ראויים לציון:
1. משחק נפלא לדריימונד גרין. אמנם רק 6 נקודות (ושלשה!), אבל זה דווקא סימן טוב. יש מספיק סקוררים בקבוצה, וה-Warriors צריכים את גרין שיעשה את כל השאר. אז בבקשה: 9 אסיסטים, 8 ריבאונד, 3 חטיפות ושתי חסימות ב-30 דקות. מה שמדהים אותי הוא מספר האסיסטים. בעונה הקודמת התרגיל העיקרי של ה-Warriors בהתקפה היה פיק-אנד-רול של סטף ודריימונד. לרוב זה נגמר עם הכדור בידיים של גרין, כשהוא למעשה מקבל את ההחלטות. גרין צבר המון אסיסטים במסירות לקלעים בפינה (תומפסון או בארנס) או הלי-הופ לבוגוט. השנה כמעט ולא רואים את התרגיל הזה. קר מעדיף להתחיל את ההתקפה עם פיק-אנד-רול של קארי ודוראנט. אני לא יכול להאשים אותו, אבל ציפיתי שמספר האסיסטים של גרין ירד בצורה משמעותית.
2. משחק נוראי לקליי תומספון, אולי אחד החלשים שלו בקריירה. קליי עדיין לא מצא את הקליעה מבחוץ (אפס משבע לשלוש), אבל הלילה זה השפיע עליו באופן כללי. הוא נראה מתוסכל ולא הצליח להכנס למשחק בשום שלב. אני עדיין לא דואג. בקרוב תבוא ההתפוצצות.
3. אנדרי איגודלה פתח את המשחק עם אפס בטחון עצמי, החטיא שני ליי-אפס ונראה מבולבל בהתקפה. משהו ברבע השלישי השתחרר. אני לא יודע אם זה השפעה של שתי קליעות מהקו, או אולי הוא ראה את קארי מתחמם והרגיש שהחיים חזרו למסלולם, אבל פתאום ראינו אותו משחק משוחרר, מעורב במשחק המסירות הנהדר ברבע השלישי ואפילו קולע בבטחון. זוהי בשורה נהדרת ל-Warriors.
4. איאן קלארק עם שיא קריירה של 22 נקודות. גם זו בשורה נהדרת. קלארק היה מצויין במשחקי טרום העונה ונראה היה שהוא לקח כמה צעדים אחורה עם תחילת העונה עצמה. ה-Warriors זקוקים לנקודות מהספסל.
ה-Warriors סיימו מסע של שלושה משחקי חוץ ללא הפסד, אך רק במשחק הזה שחקו היטב. עכשיו ניתן לקוות שזה לא יעלה להם לראש. שמעתי יותר מדי דיבורים על כמה שהם טובים וכמה שהאליפות הוכרעה טרם תחילת העונה. אני מקווה שכל הפרשנים הללו לא יצאו שוב מהחורים. יש עדיין דרך ארוכה, וצפויות מהומורות לא מעטות. בסך הכל ראינו משחק אחד טוב – מוקדם להכתיר כתרים. בעוד יומיים ראסל ווסטברוק מגיע לביקור. מעבר לפיקנטריה, זה יכולה להיות משוכה לא פשוטה. אוקלוהומה עדיין קבוצה טובה, ויש להם המון מה להוכיח במפגש המסקרן עם האקס.
GO WARRIORS