בשעה טובה. ניצחון ראשון ל-Warriors בעידן דוראנט. אחרי התבוסה בבית, ה-Warriors יצאו למשחק חוץ נגד אחת הקבוצות החלשות במערב, ולמרות יכולת פושרת חזרו עם ניצחון. ל-Pelicans סגל מצומצם וחסר. הם איבדו כמה שחקני רוטציה בקיץ, ולא הצליחו לצרף חיזוק משמעותי. בנוסף, שני שחקני הקו האחורי שלהם, אוונס והולידיי, פצועים ולא התלבשו כלל למשחק. כל מה שנשאר זה סופר סטאר אחד, אנתוני דייויס, וחבורת נגרים מסביבו. התוצאות בהתאם: אחרי שני משחקים לדייויס יש ממוצע של 47.5 נקודות למשחק (!), ומאזן של שני הפסדים ללא ניצחון. מול יריבה כזו, ניתן היה לצפות למשחק קל שיוכרע לפני תחילת הרבע האחרון, במיוחד לאחר המבוכה הגדולה ביום שלישי. לא כך היה. היה צריך לחכות עד למהלך גדול של דוראנט, 40 שניות לסיום, כדי לדעת שהסיפור גמור.
ה-Warriors התחילו את המשחק בנחישות, כצפוי, אך לא היו חדים. אחוזי הקליעה עדיין לא דומים לקבוצה של השנתיים האחרונות, בעיקר משלוש. גם משחק המסירות עדיין בינוני, כדרכם של קבוצות חדשות שמנסות להתחבר. דגש על ריבאונד ויריבה בינונית אפשרו ל-Warriors לפתוח פער קל, והרבע הראשון הסתיים בעשר נקודות יתרון. בכל זאת, ל-Warriors יתרון עצום בכישרון מול ה-Pelicans. מכאן ואילך, עד אמצע הרבע השלישי, התנהל משחק שווה כוחות, ופושר למדי, בין קבוצה מוגבלת עם כוכב על אחד לבין קבוצה מפוצצת בכישרון שמנסה למצוא את עצמה. בולטת מאוד העובדה שהרוטציה ב-Warriors היא בשלב הניסוי ותהייה. אין כרגע היררכיה ברורה. איגודלה יעלה מהספסל כמו בעונה הקודמת, אך עמדת הרכז המחליף הראשון לא ממש סגורה. ליוינגסטון, קלארק והרוקי מקאו, שסובב את הקרסול בסוף הרבע השני ולא חזר, מביאים למגרש יכולות שונות וכרגע אף אחד מהם לא הצליח למצב את עצמו כאופציה ראשונה. ליוינגסטון מביא ניסיון, הגנה וגובה, קלארק מציע יכולת קליעה איכותית ומקאו מציג אתלטיות והתלהבות של רוקי, ומשחק איכותי בשני צידי המגרש. היום מקאו היה האופציה הראשונה מהספסל (בין הגארדים), אבל נראה שבשלב זה סטיב קר פשוט מנסה לראות מה יש לו בסגל, ואילו הרכבים יכולים לעבוד היטב.
בקרב הגבוהים נראה שקר סומך על פצ’וליה יותר מהשאר. דיוויד ווסט עושה הרבה רעש אך לא נראה כמי שיש לו הרבה מה לתרום בשלב זה של הקריירה. אולי זה עניין של התאקלמות, אבל כרגע הוא לא נראה מרשים במיוחד. מגי ווראז’או לא קיבלו אפילו שנייה, ומקאדו בכלל לא היה בסגל. אני לא יודע אם הוא פצוע או שהוא פשוט משחק רע באימונים, אבל לדעתי יש לו מה לתרום. מי שהפתיע עם כמה דקות טובות היה קוון לוני, שנתן שבע דקות איכותיות במהלכן ה-Warriors היו פלוס 13.
עם כל הכבוד לגבוהים של ה-Warriors, כשקר מרגיש את הקיר בגבו, הוא עובר לחמישיית ה-SMALL BALL: קארי, תומפסון, איגודלה, דוראנט וגרין, שזו למעשה החמישייה הפותחת ללא סנטר, כשאיגודלה מחליף את פצ’וליה, וגרין שומר על הסנטר של היריבה. בעונה שעברה, עם בארנס במקום דוראנט, זו הייתה “חמישיית המוות”, שלרוב קרעה את היריבות והכריעה משחקים. אז אחרי כל מיני ניסיונות כושלים, העלה קר את ההרכב הנ”ל בכדי לנסות לבצע ריצה 4 דקות לסיום המחצית הראשונה. למשך דקה קלה זה נראה נחמד, אבל אז ביצע קארי עבירה שלישית וירד לספסל. המחצית הסתיימה ביתרון 9, 59-50 ל-Warriors.
תחילת החצי השני לא בישרה על איזשהו שינוי במגמה. ה-Warriors המשיכו לא להרשים. אט-אט קיבלו המקומיים ביטחון, והחלו לנגוס ביתרון. 4 דקות לסיום הרבע השלישי עלו ה-Pelicans ליתרון נקודה. שמונה נקודות רצופות של קארי החזירו את ה-Warriors לחיים. גם איגודלה סוף-סוף סיפק דקות טובות ונראה היה שגולדן סטייט משתלטים על המשחק, אבל ניו-אורלינס לא ויתרו. למרות משחק מסירות משופר ברבע הרביעי, ולראשונה העונה דקות טובות של ליוינגסטון, ולמרות שהיתרון צמח עד ל-16 נקודות, עדיין ה-Pelicans מצאו שוב ושוב דרך לחזור למשחק. מאה שניות לסיום היתרון עמד על 11 נקודות. ניו-אורלינס לא ויתרו, ותוך 30 שניות היתרון קוזז ל-6 בלבד. המשחק הוכרע 40 שניות לסיום, כאשר אנתוני דייויס עלה לשלשה ונחסם ע”י דוראנט, שהשתלט על הכדור ורץ כל הדרך ללי-אפ בצד השני, כשהוא מתגבר על נסיון החסימה של דיוויס המתוסכל. 8 הפרש, ומכאן כבר לא היתה ל-Pelicans דרך חזרה.
למרות המשחק הפושר, ניתן היה לראות ניצוצות, בהגנה ובהתקפה, שהזכירו את הקבוצה הסוחפת של העונות הקודמות. גם ניתן היה להתרשם מהתוספת האדירה של הקיץ: קווין דוראנט. ל-Warriors לא היה בשנתיים האחרונות מישהו אתלטי ומוכשר מספיק כדי לחסום את דיוויס על קשת השלוש ולקחת אותו כל הדרך לסל השני. 30 נקודות היו לדוראנט בתוספת 17 כדורים חוזרים. ומה הכי מדהים? שאצלו זה לא היה נראה משהו מיוחד. הוא עושה הכל כל כך בקלות, שזה נראה כמעט טבעי. איזה שחקן! קליי תומפסון עדיין חלוד, 28 נקודות אבל רק 22 אחוז משלוש, גם לקארי היו ימים טובים יותר, אבל עדיין איכותי עם 4 מ-10 מעבר לקשת. אנחנו עדיין רחוקים, אבל הפוטנציאל בשמיים. ביום ראשון משחקים בפיניקס.
GO WARRIORS
