במשחק הזה הייתי מטעם אתר הופס, ואני מזמין אתכם לקרוא את התקציר ולהמשיך לקרוא את הכתבה באתר הופס:
דווקא ללא דמייאן לילארד הפצוע, היקשו הבלייזרס על הווריורס יותר מאשר בשני המפגשים הראשונים העונה. חצי ראשון אדיר של סי ג’יי מקולום לא הספיק, והווריורס כבר 0-3 מול הבלייזרס העונה.
68 הפרש. זה מה שעשו הווריורס לבלייזרס בשני משחקים הקודמים העונה. 34 הפרש בממוצע למשחק, כולל השפלה של 45 נקודות במפגש האחרון באורקל. זה ממש לא היה צפוי. לשם השוואה: לפני 8 חודשים בלבד נפגשו שתי הקבוצות לסדרת פלייאוף בחצי גמר המערב, כשהווריורס מנצחים 1-4 וההפרש הממוצע הוא פחות מ-4 וחצי נקודות למשחק. מה השתנה? נכון, בסידרה ההיא קארי היה נפקד בשלושת המשחקים הראשונים, ודוראנט… הוא עדיין שיחק באוקלהומה והיה עסוק באותו זמן במאבק מול הספרס. אבל ההבדל הוא לא הווריורס. לפורטלנד יש בעיות השנה, וזה לא רק מול גולדן סטייט. מבט קצר על דף הסטטיסטיקה מגלה את הסוד. במילה אחת: הגנה. בשתי מילים: אין הגנה. מבחינת יעילות הגנתית הבלייזרס במקום הלפני אחרון בליגה, עם 109.9 נקודות ל-100 התקפות של היריב. בהתקפה הדברים נראים יותר טוב: מקום 9 בליגה, עם 107 נקודות ל-100 התקפות. על הנייר פורטלנד היא אותה קבוצה משנה שעברה. אותם שחקנים, אותה שיטה, אותו מאמן. הבלייזרס צעירים, קיבלו חיזוק בדמותו של איוון טרנר, וניתן היה לצפות לשיפור השנה. אז מה קרה? לא ברור לגמרי. לפני שאנסה להסביר, בואו נדבר על מה שהיה הערב.
כשהגעתי למסדרון שמוביל לאולם, שתי עלמות חן ניצבו מולי בחיוך והורו לי לחכות. “המסדרון חסום” הן אמרו לי, כשהן עומדות שם כמו מחסום לפני פסי רכבת. עוד בטרם הבנתי מה קורה, חלפה הרכבת על פני: רכבת בדמותו של סטף קארי, שנתן ספרינט מהאולם לכיוון חדר ההלבשה. אז הבנתי: המעבר היה חסום בזמן שסטף תירגל את הזריקה המסורתית מהמסדרון, ואח”כ חתם למעריצים. מה שעדיין לא הבנתי זה למה הוא רץ כל כך מהר לחדר ההלבשה. “יש עוד שעה עד לתחילת המשחק” חשבתי לעצמי. לאן אתה ממהר, סטף?
להמשך – לחצו על מנת לעבור לאתר הופס לכתבה שלי המתפרסמת שם.
נתראה כאן בבלוג אחרי המשחק מחר עם ממפיס.