מסיבת שלשות באורקל, ה-Warriors ניצחו את ההורנטס

זה נגמר רק 15 הפרש, אבל זה היה גמור מוקדם מאוד. ה-Warriors קיבלו רשתות חדשות באורקל והגיבו במטר של שלשות. קארי התגבר על השפעת ונתן עוד הצגה. גם אחיו למשפחת ספלאש היה חם. להורנטס לא היה סיכוי.

מבול השלשות נפתח מיד עם תחילת המשחק. 7 שלשות אחרי חמש ורבע דקות של משחק, 9 שלשות ברבע הראשון, יתרון 9-31 אחרי שבע דקות… שליטה מוחלטת של גולדן סטייט. עד סוף המשחק היתרון נע בין 15 ל-32, כשבשום שלב ההורנטס לא הצליחו להתקרב ולאיים. קארי שוב לא שיחק ברבע ברביעי, שהיה כולו לפרוטוקול בלבד.

21 שלשות קלעו הווריורס במשחק. רק 3 שלשות פחות מהשיא של הרוקטס. גם האחוזים היו טובים: למעלה מ-43%. מי בקלעים? אם תחברו את סל כל הזריקות מעבר לקשת של דוראנט, גרין, איגודלה, לוני, מקאו וקלארק תקבלו 4 מ-23. פחות מ-18%. הספלאש ברדרס דאגו למלא את החסר: 6 מ-10 לקליי, 11 מ-15 לסטף, ובסה”כ 17 שלשות ב-68%. 68 נקודות קלעו הספלאש ברדרס הערב, 52 מהן בחצי הראשון, ולמעט מספר שלשות מטורפות של קארי, הכל נעשה בשטף המשחק הקבוצתי. 35 אסיסטים לעומת 10 איבודים בלבד היו הערב לווריורס. דוראנט לא קלע היטב מבחוץ, אבל היה יעיל כהרגלו עם 18 נקודות, 60% מטווח שתי נקודות, 8 ריבאונדים, 8 אסיסטים וחטיפה. דריימונד סיים עם 8 נקודות, 10 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 4 חסימות וחטיפה. משחק ההגנה שלו לא מפסיק להדהים. הוא חייב להבחר לשחקן ההגנה של השנה. דוראנט, שנותן עונה אדירה בשני צידי המגרש, חייב להיות בחמישיית ההגנה של העונה. לווריורס יש את ההגנה הטובה בליגה, בעיקר הודות לשניים האלה.

דיוויד ווסט עדיין פצוע, והערב הצטרפו אליו פצ’וליה וליוינגסטון. מגי, שפתח בחמישייה, ומקאדו, שחזר לאחרונה לרוטציה, שיחקו מצויין והצדיקו את האשראי שסטיב קר נותן להם. מקאדו משתפר ממשחק למשחק, ונראה שהוא צובר ביטחון ומרגיש יותר נוח על המגרש. אני מקווה שכשדיוויד ווסט יחזור הוא לא יושבת. מקאדו הוא הגבוה היחיד של הווריורס (לא כולל גרין ודוראנט) שיכול לשמור בהצלחה על פיק-אנד-רול. אם הוא ישאר ברוטציה הוא יוכל לתרום דקות טובות בפלייאוף. סטיב קר דיבר על מקאדו לאחרונה, ולמרות שמדובר בשחקן צעיר שמקבל מעט דקות, קר טען שמקאדו הוא אחד המנהיגים של הקבוצה. לא פחות. זה בהחלט נשמע מפתיע, אבל ניתן היה לראות סימנים לכך הערב, ברבע ברביעי: מקאדו היה זה שהצליח סוף סוף לסדר סל לרוקי דמיין ג’ונס, כשהוא חודר, מושך אליו את ההגנה ומוריד את הכדור לג’ונס, שנשאר לבד להטביע. פעם ראשונה שראיתי את מקאדו עושה מהלך כזה.

גם איגודלה נמצא בכושר טוב, וכשהזריקה מבחוץ לא עובדת (0 מ-1 הערב), הוא יכול לתרום בחדירות, בתנועה ללא כדור ובמסירות. בהגנה הוא תמיד טוב. מי שנמצא בכושר הכי טוב הוא כמובן סטף קארי. כבר כמה שבועות שקארי מזכיר את ה-MVP של העונה הקודמת, אבל בשני המשחקים האחרונים שלו, הערב ונגד הקליפרס, הוא פשוט להט: 82 נקודות ב-58 דקות, 20 מ-30 מעבר לקשת. מה עוד אפשר להגיד. הערב סטף שיחק לעיניי אביו דל, פרשן המשחקים של שארלוט, ושוב התעלה: 39 נקודות, 8 אסיטים ורק איבוד כדור אחד.

מחר הווריורס משחקים שוב נגד הקליפרס, הפעם בסטייפלס סנטר. אחרי ה-46 הפרש, יש לשער שהקליפרס יבואו להלחם בשיניים. בלי פצ’וליה, לווריורס תחסר קצת מסה מתחת לסל, אבל היתרון האיכותי אמור להספיק, בעיקר כשכריס פול מושבת. לא אופתע לראות משחק קשוח על גבול המלוכלך. אני מקווה שאף אחד לא יפצע. הקליפרס ינסו להחזיר את כבודם האבוד, וזה לא הולך להיות קל.

GO WARRIORS