דוראנט, ליוינגסטון ובארנס לא היו כשירים והרוטציה הצטמצמה, קארי וקליי קלעו באחוזים נמוכים, אבל זה בכל זאת הלך קל. ככה זה כשליריבה לא הולך כלום. רבע ראשון ורבע שלישי מצויינים הספיקו כדי להביס את הבלייזרס ולעלות ל-0-2 בסידרה.
היום אחה”צ כבר דווח כי דוראנט לא ישחק. גם ליוינגסטון ובארנס היו ברשימת הפצועים. אני לתומי חשבתי כי זה ייתן דחיפה רצינית לבלייזרס, שוודאי מצאו את עצמם בבעיה אחרי המשחק הראשון, בו לילארד ומקולום נתנו הצגה ובכל זאת הם ירדו מנוצחים. אז חשבתי. הערב הכל הלך הפוך. אם הייתי אומר לכם שבלי דוראנט, ליוינגסטון ובארנס, הספלאש ברדרס יקלעו 12 מ-35 (34%) הייתם בוודאי חושבים שלווריורס תהיה בעיה. אם הייתי מוסיף שאיגודלה, שכל-כך הצטיין כשדוראנט היה פצוע, ושדריימונד גרין, אחרי הצגה של 19 נקודות במשחק הראשון, יסיימו עם 6 נקודות בלבד כ”א, הייתם וודאי מטילים ספק ביכולת של גולדן סטייט לנצח. אבל הווריורס ניצחו. ב-29 הפרש.
הפתיחה הייתה הססנית משהו. אחרי שלוש וחצי דקות לווריורס היו 6 נקודות, כשכולן באו מפצ’וליה ומקאו. תוך 45 שניות גרין, תומפסון וקארי קלעו שלשות, והווריורס עלו ליתרון 6. הריצה המשיכה ברבע ראשון מצויין, כשמגי עולה מהספסל ומשנה את המשחק בשני צידי המגרש. 17-33 לווריורס בסוף הרבע הראשון.
רבע שני חלש של גולדן סטייט אפשר לפורטלנד לחזור למשחק, עד מינוס נקודה אחת בלבד, 3 וחצי דקות למחצית. שלשה של מקאו וסל ועבירה של מגי הקפיצו את היתרון ל-7. למחצית ירדו הווריורס ביתרון תשע נקודות: 46-55.
המשחק הערב שודר בשני ערוצים: TNT שידר לכל האומה, אבל אני העדפתי לצפות בערוץ במקומי. אני מאוד נהנה להקשיב לקריין, בוב פיצג’רלד, ולפרשן הנפלא ג’ים בארנט, ממנו תמיד אפשר ללמוד משהו. בהפסקת החצי, לעומת זאת, העברתי ל-TNT, כדי לשמוע את צ’ארלס בארקלי מלכלך על הווריורס. כמו תמיד, סר צ’ארלס לא איכזב. “שתי הקבוצות חלשות בהגנה” קבע בארקלי בהחלטיות. “אני לא מסכים” לחש מאחור קני סמית, וכשקיבל את רשות הדיבור, כינה את הגנה הווריורס “DECENT”. בואו נבדוק:
הווריורס סיימו את העונה מספר 2 בליגה במדד יעילות הגנתית, כשהם קרובים למקום הראשון (ספרס) יותר מאשר למקום השלישי (יוטה). בואו נבדוק עוד סטטיסטיקות הגנתיות: מקום ראשון בליגה בחטיפות, מקום ראשון בליגה בחסימות, מקום ראשון בליגה באחוזי קליעה מהשדה של היריבה, מקום ראשון בליגה באחוזי קליעה משלוש של היריבה. נכון שלווריורס יש בעיה בריבאונד, אבל הקביעה של בארקלי כאילו לווריורס הגנה חלשה, לא אומרת דבר על גולדן סטייט. האמירה הזאת מעידה רק על דבר אחד: על צ’ארלס בארקלי עצמו. שחקן עבר ענק בעברו, פרשן בינוני בהווה, אבל מבדר מאוד וכיף להקשיב לו. האמירה של בארקלי היא עדות לכך שכשהוא מדבר על הווריורס הוא בא עם אג’נדה מהבית, והוא לא ייתן לעובדות לבלבל אותו. אפשר להתווכח אם לווריורס יש את ההגנה הטובה בליגה. גם אם לא, אי אפשר להתווכח שההגנה שלהם היא ללא כל צל של ספק מהטובות הליגה. קשה לי להאמין שבארקלי באמת חושב את מה שהוא אמר. אם כן, לא נותר לי אלא לקבוע שהוא פשוט לא מבין כדורסל. לווריורס יש את אחד משחקני ההגנה הטובים בעולם (גרין), ובנוסף הם נהנים משלל שחקני הגנה מצויינים: דוראנט, איגודלה, תומפסון, ליוינגסטון, מקאו, ואפילו מגי ודייויד ווסט. כל הנתונים מוכיחים זאת. תתבייש, סר צ’ארלס, אתה עושה מעצמך צחוק.
אז אחרי הנאום הזה, בואו נדבר על הרבע השלישי, אותו ניצחו הווריורס 12-28. קראתם נכון: פורטלנד, קבוצה שנמצאת במקום 11 בליגה במדד יעילות התקפית, עם 107.8 נקודות ל-100 התקפות בממוצע, קבוצה שמשופעת בשחקני התקפה ובשני סקוררים מהטובים בליגה, נעצרה על 12 נקודות ברבע השלישי מול ההגנה “החלשה” של גולדן סטייט. לא הקשבתי לבארקלי בפרשנות של אחרי המשחק ואין לי מושג מה הוא אמר, אבל יש לי הרגשה שהוא המשיך לבייש את עצמו.
הרבע האחרון כבר היה לפרוטוקול בלבד. 81-110 לגולדן סטייט בסיום, 0-2 בסידרה. כבר סיפרתי לכם שדוראנט, ליוינגסטון ובארנס לא שיחקו, וכבר סיפרתי לכם על אחוזי הקליעה הבינוניים של סטף וקליי. אז איך הווריורס ניצחו? למי מגיע הקרדיט?
לפני שנחלק מחמאות לווריורס, חייבים להתייחס ליריבה. לילארד ומקולום קלעו 75 נקודות במשחק הראשון ובכל זאת הם ירדו מנוצחים. “הם יכולים לקלוע 80 ועדיין נפסיד” אמר המאמן שלהם אחרי המשחק ההוא, כשהוא מותח ביקורת על השחקנים המשלימים, שבסה”כ תרמו 34 נקודות. אז הערב הם תרמו 58, אבל עדיין לא טובים מספיק: רק 21 מ-56 (37.5%). ההבדל הגדול היה בתפוקה של שני הכוכבים. אחרי ערב ענק במשחק מספר 1, לילארד (5 מ-17) ומקולום (4 מ-17) נעצרו על 23 נקודות. ביחד. 52 נקודות פחות מאשר המשחק הקודם. ככה הם לא ינצחו את הווריורס.
ועכשיו למחמאות. נתחיל בעמדת הסנטר: פצ’וליה, מגי ודייויד ווסט סיימו את הערב עם 33 נקודות (ביחד) ב-15 מ-20 מהשדה (75%). לשם השוואה, הממוצע העונתי הכולל שלהם הוא 16.8 נקודות למשחק. הכפילו את התפוקה. מעל כולם בלט הערב ג’אבייל מגי, אולי האיש של המשחק. מגי נתן דחיפה אדירה לווריורס, ברבע הראשון וברבע השלישי, כשהוא משחק נפלא בשני צידי המגרש. כמה אנרגיות יש לשחקן הזה – איזו מציאה עבור גולדן סטייט! מגי סיים עם 15 נקודות ללא החטאה, ומדד היסטרי של פלוס 19 ב-13 דקות. שאפו.
גם פטריק מקאו נתן משחק נהדר: 9 נקודות חשובות, כשהמשחק היה צמוד, הגנה מעולה על לילארד ומדד של פלוס 27 ב-34 דקות. תרומה ענקית של מקאו בערב שבו דוראנט, ליוינגסטון ובארנס לא כשירים.
סטף קארי. האיש אולי ידע ערבי קליעה טובים יותר, אך אל תתנו לאחוזים להשפיע על התמונה כולה. סטף שיחק נפלא הערב, ולמעשה בלעדיו הקבוצה הייתה בבעיה. בזמן שסטף היה על הספסל, פורטלנד ניצחו ב-3 נקודות, ולא מדובר על גארבג’ ברבע האחרון בו הוא לא שיחק: קארי דחף את הווריורס ליתרון 16 ברבע הראשון, אך כשחזר ברבע השני היתרון קוזז ל-9 בלבד. קארי הוביל את הריצה הגדולה ברבע השלישי, כשהוא מנהל את המשחק בצורה פנומנאלית. גם בהגנה קארי היה מצויין היום. את הערב הוא סיים עם 19 נקודות, 6 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-4 חטיפות.
גם קליי ידע ערבי קליעה מוצלחים יותר, אבל הוא נתן את המהלך של המשחק. תוך 9 שניות הוא חסם את לילארד שניסה להטביע, ומיהר לקלוע שלשה בצד השני. זה היה וודאי דז’ה-וו לדמיאן לילארד, שזו הפעם השניה בסידרה שהוא חודר לסל ומנסה להטביע. הפעם הראשונה, במשחק הקודם, נגמרה בחסימה של גרין ומהלך של סל ועבירה של דוראנט בצד השני.
מחמאות מגיעות גם לגרין ואיגודלה, בעיקר בצד ההגנתי. גרין סיים עם 10 אסיסטים ו-12 ריבאונדים, ושוב היה קרוב לטריפל דאבל. ביום שבת משחק מספר 3, הפעם בפורטלנד, וכולי תקווה שניזכה לראות את שלושת הפצועים חוזרים לפעילות. אמנם 0-2 לגולדן סטייט בסידרה, אבל גם קצת מזל היה לנו: אם לילארד ומקולום היו שומרים את ההתפוצצות ההתקפית שלהם למשחק מספר 2, בו לווריורס הייתה רוטציה מוגבלת, בהחלט ייתכן שהסדרה הייתה מאוזנת עכשיו. אבל הם לא עשו זאת, וזה אולי, בקצה המזלג, הסיפור של הסידרה כולה: כדי שהבלייזרס ינצחו, הרבה דברים צריכים לקרות: משחק פושר של כוכבי גולדן סטייט, משחק אדיר של לילארד ומקולום ועזרה מהחברים שלהם. מספיק שאחד מאלה לא מתקיים, והווריורס פייבוריטים. זו הסיבה שהסידרה הזו כנראה לא תימשך יותר מ-5 משחקים.
2 ניצחונות פלייאוף, עוד 14 יא מנאייק!
GO WARRIORS
