10 ימי המתנה ארוכים נגמרים מחר. שתי הפיינליסטיות של השנתיים האחרונות שוב נפגשות, והשנה הן חזקות מתמיד. ״הפלייאוף הגרוע אי-פעם״ הכריז צ׳ארלס בארקלי לפני מספר שבועות, במהלך אחד מאותם משחקים שכללו שלושה רבעים של גארבג׳. אני לא מספיק זקן כדי לאשש את הטענה שלו, אך בכל מה שקשור לשלושת הסיבובים הראשונים, זה היה הפלייאוף המשעמם ביותר שאני זוכר, אחרי שנות דור של צפייה במשחקי ה-NBA.
משעמם. מעט מאוד משחקים גדולים ראינו השנה בפלייאוף. המשחק הכי טוב שאני ראיתי היה משחק מספר 4 בין סן-אנטוניו לממפיס, בסיבוב הראשון, עם רגעים גדולים של לאונרד וקונלי. ראינו הרבה סוויפים תוצרת קליבלנד וגולדן סטייט. משעמם. אפילו בסדרות שנמשכו 6 או 7 משחקים, כמעט לא ראינו רבע אחרון צמוד ומותח. משעמם. גם הסדרה המבטיחה בין הספרס לווריורס לא קיימה בגלל הקרסול של לאונרד. משעמם! מה נשאר? סדרת גמר אחת גדולה, ענקית, שיכולה לפצות של חודשיים של פיהוקים.
״שתי הקבוצות טובות יותר משנה שעברה״ אמר לברון השבוע. צודק 100%. על הווריורס אין צורך להרחיב במילים: צרפו את KD לכל קבוצה אי פעם בהסטוריה, והפכתם אותה ליותר טובה בצורה משמעותית. כוכב על. אבל לא רק גולדן סטייט התחזקה השנה. קליבלנד הוסיפה מספר חלקים, שהופכים אותה טובה יותר, אבל הם בעיקר הם השתפרו בגלל הניצחון בשנה שעברה. לפני הגמר אשתקד, על לברון ג׳יימס היה עדיין לחץ לקיים את ההבטחה הגדולה בקליבלנד. השנה הוא ישחק משוחרר, חף מכל לחץ. הביטחון שלו יהיה בשמיים. גם הצוות שמסביבו מלא בביטחון. אחרי הקאמבק אשתקד, הם יאמינו שהם ינצחו אפילו אם הם יקלעו לפיגור 3-0 במשחקים. שום דבר לא יפחיד אותם.
על הווריורס, לעומת זאת, יש לחץ למכביר. אחרי ההפסד אשתקד, ואחרי צירופו של דוראנט, כל דבר פרט לאליפות יתפס ככישלון. כדי לנצח, הם יצטרכו להתגבר על לברון, שנמצא בכושר הטוב בקריירה, כשמסביבו הצוות המסייע הטוב ביותר שאי פעם היה לו. קיירי שחקן ענק, בעיקר בקלאץ׳, טריסטיאן תומפסון ריבאונדר התקפה אדיר ושחקן הגנה איכותי, את קווין לאב אי אפשר להשאיר חופשי. אם אני אוהד קליבלנד, אני מאוד אוהב את התוספת של דרון וויליאמס. אימאן שאמפרט שחקן הגנה טוב שיכול להקשות על סטף או קליי… בקיצור, קבוצה מפחידה.
אי אפשר לדעת איך יתפתח כל משחק, ואיך תתפתח הסידרה כולה. מבחינתי, אף תוצאה מלבד סוויפ (לא משנה של מי) לא תהווה הפתעה. כל קבוצה יכולה למצוא את עצמה בפיגור 30 נקודות בכל משחק. יהיו הרבה ריצות, יהיו גם כנראה משחקים צמודים ומורטי עצבים. אין לדעת.
זהו הפוסט האחרון שלי השנה. התחייבויות משפחתיות ואחרות ימנעו ממני לעקוב אחרי המשחקים כרגיל. אם הווריורס ינצחו, סביר להניח שלא אתאפק ואכתוב משהו קצר לכבוד האליפות. אם הקוואלירס ינצחו, יש לשער שלא יהיה לי שום חשק לכתוב. מתישהו בהמשך בטח אכתוב על השנה המרתקת הזו. בינתיים, אחזיק אצבעות לסטף, קווין, קליי, דריימונד וחבריהם.
GO WARRIORS
GET WELL SOON, STEVE KERR