הפסד בממפיס, הווריורס במאזן 2-1

כנראה שפעם בשנה הווריורס צריכים להגיע לממפיס ולקבל בראש. שנה שעברה זה נגמר במינוס 21, הפעם רק מינוס 10, אבל התוצאה משקרת: הגריזליס היו בשליטה מוחלטת, היתרון שלהם הגיע כמעט ל-20, והכי קרוב שהווריורס הגיעו ברבע הרביעי היה מינוס 8. לאחר הבריחה הגדולה שלהם ברבע השלישי, לא היה ולו רגע אחד שהניצחון שלהם הוטל בספק. 101-111 לגריזליס בסיום, והם כבר עם שני ניצחונות וללא הפסד.

כמו בשני המשחקים הקודמים, הווריורס פתחו רע, בעיקר בהגנה. הנה מה שההתקפות של יוסטון, ניו אורלינס וממפיס עשו להגנה של הווריורס ברבע הראשון של המשחקים עד כה: 34, 39 ו-31 בהתאמה. מזעזע. הערב, גם ההתקפה נראתה רע, ורק קארי היה בכושר קליעה. 33 מ-84 קלעו היום הווריורס (39%), ואם תורידו את קארי (9 מ-17) תקבלו 24 מ-67, פחות מ-36%. אאוץ׳. דוראנט עם 11 מ-24, גרין עם 1 מ-6 (0 מ-5 לשלוש), תומפסון עם 5 מ-16. גם שחקני הספסל לא הושיעו. ככה אי אפשר לנצח, לפחות לא בממפיס.

קארי, כאמור, שיחק טוב, אבל נקלע לבעיית עבירות וישב הרבה על הספסל. סטף חטף עבירה רביעית עוד ברבע השני, וחמישית ברבע השלישי, שתיהן כשהוא שולח יד בניסיון אבוד מראש לחטוף כדור משחקן שחותך לסל. עבירות מיותרות לגמרי, במיוחד זו ברבע השני, שבאה לאחר 20 שניות שבהן קארי קלע שתי שלשות רצופות וביניהן סחט עבירת תוקף. בלעדיו, לא היה לווריורס מה למכור הערב. משחק רע, שהסתיים עם הרבה תיסכול, מגן שיניים אחד שהוטח בעצבנות לפרקט (נחשו ע״י מי), והרחקה של סטף קארי (ידעתי שתנחשו). עדיף לשכוח ולהתרכז במשחק הבא.

אין מה להכנס לטקטיקות. הווריורס היו עייפים, ודי ברור שהם עדיין לא קרובים לכושר של לפני 5 חודשים. כבר ראינו מה קורה שמגיעים לשיא מוקדם מדי – אז גם פתיחה היסטורית (והיסטרית) של 0-24 לא עוזרת. ביום שני הווריורס מגיעים לדאלאס, שעדיין לא ניצחה. לדאלאס אין את ההגנה של ממפיס, והפסד שם ייחשב להפתעה מרעישה, אפילו בשלב הזה של העונה.

אם כבר מדברים על ההגנה של ממפיס, חייבים להחמיא להם. טוני אלן, אחד השומרים הטובים של העשור האחרון, כבר לא איתם, אבל הקשיחות נשארה. ועוד איך נשארה. בהתקפה הכל (כמעט) עובר דרך קונלי וגאסול המעולים, אבל בהגנה כולם תורמים. זה מרגיש כאילו אין חוליה חלשה בהגנה של ממפיס. גם הצעירים משתלבים מצויין וכל סל נגדם כרוך במאמץ. מאוד התרשמתי מהרוקי דילון ברוקס. גם החזרה של פרסונס מהפציעה, והתוספת של מריו צ׳למרס הותיק שעולה מהספסל, תעשה להם רק טוב. אם קונלי וגאסול בריאים, ממפיס תהייה בפלייאוף, למרות התחרות הקשה במערב.

כספי עדיין פצוע, אבל השמועה אומרת שהוא עשוי להיות כשיר כבר ביום שני. נחזיק אצבעות. הספסל היה חלש מאוד הערב, החל באיגודלה וכלה בניק יאנג, שכשהוא לא פוגע (0 מ-2 ב-5 דקות על הפרקט), אין לו הרבה מה לתרום לאלופה.

GO WARRIORS

ניצחון ראשון העונה לווריורס, בחוץ על הפליקנס

לשחקני הפליקנס בטח נמאס לראות את הווריורס. 12 הפסדים רצופים יש להם כבר מולם. כשהייתי ילד, אני זוכר שאחרי כל הפסד של מכבי בגביע אירופה (אז עוד לא היה יורוליג) היו כל הפרשנים מביעים סימפטיה כלפי היריבה הבאה של מכבי בליגה: ״מסכנים, מכבי יוציאו עליהם את העצבים״. ברוב הפעמים זה היה נכון. להבדיל, הווריורס בשנתיים האחרונות פתחו את העונה עם הפסד ביתי, ומיד נסעו לניו-אורלינס כדי להתאושש. הערב הוביל אותם תומפסון, בערב קליעה נהדר, עם 33 נקודות.

ההתחלה דווקא לא בישרה על הצפוי. אני לא יודע מה היו הציפיות של שחקני גולדן סטייט, אבל בתחילת המשחק הם נראו כמי שלא ציפו להתנגדות כלשהי מהקבוצה המקומית. איבודי כדור, הגנה חדירה ומשחק מפוזר באופן כללי איפשרו לפליקנס להמטיר שלל שלשות ולהוביל 6-21. כל מטאטא ירה, 8 שלשות ברבע הראשון, וכולם חוגגים על ההגנה הנרפית. גם קזינס ואנתוני דייויס השתתפו בחגיגת השלשות, מה שנהיה אופנה בקרב סנטרים החל מהעונה הקודמת.

ברבע השני החלו הווריורס להשיב מלחמה ונתקלו בקבוצה שמאמינה שהיא הולכת לנצח. הפליקנס הגיבו בקשיחות והתפתח משחק עצבני, כשהשופטים שורקים לטכניות במטרה לא לאבד שליטה. במצב של 50-62 לפליקנס, 3 דקות למחצית, דוראנט הוביל ריצת 2-11 והווריורס ירדו להפסקה במינוס 3 בלבד. קליי תומפסון, שלהט במשך כל המשחק, פתח את החצי השני עם שלשה, ושלוש דקות אח״כ עשה את המהלך של המשחק: הולידיי עלה לשלשה, קליי חסם אותו בצורה נקייה, השתלט על הכדור החופשי, רץ כל הדרך לסל השני וסיים בדאנק, כשהולידיי המתוסכל דולק בעקבותיו. המהלך הזה השלים ריצת 2-13 (4-24 בצירוף סוף הרבע השני), והווריורס ביתרון 8. הפליקנס ניסו לחזור, והצליחו לנגוס ביתרון פה ושם, אבל היתה תחושה שהמשחק בשליטה טוטאלית של הווריורס. כל פעם שהפליקנס עשו קולות של קאמבק, מישהו בווריורס, בדר״כ קליי, התעורר והעלה את היתרון מחדש. 120-128 לווריורס בסיום.

דוראנט היה מצויין בשני צידי המגרש (7 חסימות), למרות שעדיין הירבה לאבד כדורים. גרין חזר מפציעה והיה טוב כהרגלו בהגנה ובמשחק המסירות. קארי תרם את שלו בקליעה ובניהול המשחק, ואיגודלה, שחזר מהעדרות של משחק אחד, נראה טוב, שזה חדשות טובות מאוד לווריורס. כשאיגודלה במיטבו קשה מאוד לנצח את גולדן סטייט. כספי כנראה עדיין פצוע ולא שותף כלל. לא הצלחתי לראות אם הוא היה על הספסל. יכול להיות שנשאר באוקלנד?

לניו אורלינס יש את הקו הקדמי הטוב בליגה. הבעיה היא שהכדורסל המודרני מתנהל ברובו על קשת השלוש, ואם אין לכם גארדים דומיננטיים, לא תגיעו רחוק. לטווח רחוק, אי אפשר לבנות על השלשות של קזינס ודייויס. היתרון הגדול שלהם הוא מתחת לסל, והם יהיו צריכים קלעים אמינים מסביבם כדי לנצח. ג׳ורדן קראופורד ומיודענו איאן קלארק קלעו היטב לפליקנס הערב, אבל אני לא משוכנע שיש להם מספיק כוח אש מעבר לקשת. אם אני צריך לנחש, הפליקנס גם השנה לא יהיו בפלייאוף, ואני בהחלט יכול לראות מצב שבו הם מעבירים בטרייד את קזינס כדי לקבל גארד איכותי.

מחר בממפיס. GO WARRIORS.