הגיע רגע האמת. הסדרה אותה כולם מכנים, בצדק, הגמר האמיתי, מתחילה ביום שני. האליפות נשארת במערב השנה, עם כל הכבוד ללברון, השחקן הטוב בליגה, ולבראד סטיבנס, המאמן הטוב בליגה (אם לא סופרים את פופוביץ׳). שתי הקבוצות הטובות בליגה הן יוסטון וגולדן סטייט, והן במרחק שנות אור מכל השאר. לראשונה תחת סטיב קר, הווריורס פותחים סידרת פלייאוף בחוץ וזה יהיה מבחן אמיתי עבור האלופה. הרוקטס מוכנים, רעבים, ומרגישים שזו השנה שלהם. הולך להיות קרב אדיר.
ברדיו המקומי לא מפסיקים לדבר על הסדרה הזו כבר שבוע שלם. גם בעיתונות הישראלית כבר נשפכו הרבה מילים. אני אתמקד על מספר נקודות מפתח שעשויות להשפיע, או אפילו להכריע את הסדרה. נתחיל בהגנה.
באופן כללי, הווריורס אוהבים להחליף שמירה בחסימות, במיוחד כשעל הפרקט ״חמישיית האמפטון״ (דוראנט, קארי, תומפסון, גרין ואיגודלה). אבל מול הארדן זה יהיה קשה. קארי לא יוכל לשמור על הארדן לאורך זמן, וכשעל המגרש גבוה אמיתי, כמו מגי, ווסט או לוני, זו ממש התאבדות להפקיר אותו על קשת השלוש מול הארדן הכל-יכול. שמירה כפולה היא אופציה בעייתית אפילו יותר: ליוסטון שלל קלעי שלוש ואי אפשר לתת להם זריקות חופשיות. המסקנה: יהיה צריך להלחם בחסימות ולנסות למנוע מיס-מאץ׳ על הארדן. הבשורה הטובה: לווריורס יש לפחות ארבעה שחקנים שיכולים להקשות עליו.
קליי תומפסון כבר צבר מוניטין של ״עוצר הארדן״. קליי למד לא לנסות לחטוף ולהקפיד לשמור על הידיים הרחק מהכדור של הארדן. את העבודה הוא עושה עם הרגליים, והוא סומך על עזרה כשהארדן חודר לסל. קליי אכן שומר מעולה, אבל את עבודת השמירה על הארדן צריך לחלק בין כמה שחקנים. גרין שומר נפלא, והוא פה ושם יוכל לעשות עבודה טובה במקרה של חילוף, אבל הארדן מהיר מדי בשבילו. גם איגודלה יוכל לתת כמה דקות של הגנה על הארדן, אבל מכולם, אני דווקא אוהב את קווין דוראנט לתפקיד הזה. לקווין רגליים זריזות כמו של גארד, ויתרון הגובה שלו מאפשר לו לכפר על כמעט כל מרחק שהארדן יכול ליצור בעבודת רגליים. אם קליי יתקשה או יקלע לבעיית עבירות, או אם ניקלע למשחק צמוד, אני בהחלט יכול לראות את סטיב קר שם את דוראנט על החבר שלו מתקופת אוקלהומה.
אם ההתמודדות עם הארדן באחד-על-אחד מהווה אתגר, הרי שהפיק-אנד-רול שלו עם קאפלה זו כבר בעייה רצינית. התיאום בין השניים מושלם. השחקן היחיד שיוכל ״להראות את עצמו״ בחסימה ולחזור בזמן למסירת ההליי-הופ הוא דריימונד גרין, שעשה זאת בהצלחה מרשימה מול רונדו ודייויס. האם זה אומר שגרין צריך לשמור על קאפלה? זה יקרה כשחמישיית האמפטון תהיה על המגרש, אבל עם סנטר אמיתי יהיה קשה לעצור את הפיק-אנד-רול הזה. קאפלה התמודד מול קארל אנתוני טאונס בסיבוב הראשון ומול רודי גובר בסיבוב השני והיה טוב משניהם. הוא נתן הגנה פשוט פנטסטית, ובהתקפה הרבה להנות מתשומת הלב שהארדן וכריס פול קיבלו. גרין, שהתמודד בהצלחה עם למרקוס אולדרידג׳ בסיבוב הראשון ועם אנתוני דייויס בסיבוב השני, לא יתקשה לעצור את קאפלה באחד-על-אחד, ולו מהסיבה הפשוטה שקאפלה לא מקבל הזדמנויות כאלה. המבחן האמיתי יהיה בסגירה לריבאונד ובפיק-אנד-רול.
נושא נוסף בו כנראה עסק צוות האימון של הווריורס הוא הרוטציה. אני נוטה לשער שחמישיית האמפטון, שהרשימה מאוד מול ניו-אורלינס, תהיה החמישייה הפותחת גם מול יוסטון. אבל בניגוד לסדרה מול הפליקנס, הרוטציה וחלוקת הדקות, בעיקר בתחילת הרבע השני והרביעי, חייבים להשתנות. סטיב קר מאוד אוהב את חמישיית ההגנה שלו, עם ווסט, ליוינגסטון, גרין, איגודלה ותומפסון. להרכב הזה אכן נתונים מסחררים של יעילות הגנתית, אבל ראינו העונה הרבה דקות, כולל בפלייאוף, בהן החמישייה הזו התקשתה לייצר סלים, או אפילו מצבי זריקה סבירים. גרין ואיגודלה זורקים רק אם מצמידים אקדח לרקה שלהם. ווסט וליוינגסטון יכולים לעיתים להתחמם בהתקפה, אבל הם לא סקוררים טבעיים. קליי הוא הסקורר היחיד בהרכב הזה, וגם הוא מתקשה לפעמים כשהוא צריך לסדר לעצמו מצב קליעה תוך כדי כדרור. ההגנות כבר למדו את זה, והן רודפות אחרי קליי מסביב לחסימות ומונעות ממנו את הכדור.
מה שעבד מול סן-אנטוניו וניו-אורלינס לא יעבוד מול יוסטון. צריך ללמוד ממייק ד׳אנטוני, שמשאיר על הפרקט את הארדן או כריס פול כל הזמן. אם שניהם על הספסל, כנראה שהמשחק כבר הוכרע. סטיב קר צריך להשאיר שניים מתוך שלושת הסקוררים שלו על המגרש בכל רגע נתון, ואם כבר מעלים לפרקט רק אחד מהם, כדאי שזה יהיה דוראנט, שתמיד יכול לסדר לעצמו איזו זריקה שהוא רק רוצה.
מי יהיה האקס-פקטור בסדרה הזו? משחק התקפה טוב של איגודלה יכול להכריע את הכף לטובת הווריורס. מהצד השני בעיקר מפחיד אותי ג׳ראלד גרין. איזו החתמה מבריקה של הרוקטס. גרין אתלטי מאוד, מביא המון אנרגיות ויכול לקבור שלשות בקצב. אם הוא ישחק טוב לווריורס תהיה בעיה. הוא מזכיר לי את ג׳ונתן סימונס שלפני שנה שיחק בסן-אנטוניו: כל זמן שהווריורס התמקדו בקוואי לאונרד ובלמרקוס אולדרידג׳, סימונס חגג עליהם עם שלשות, דאנקים וריבאונד התקפה. ג׳ראלד גרין יכול להוות בעיה דומה, כשהווריורס מתמקדים בהארדן ופול.
עוד פחות מיומיים זה מתחיל.
GO WARRIORS