לזה אף אחד לא ציפה: אחרי כל הדיבורים והסופרלטיבים שהורעפו על הנייר, הגיעה המכונה המשומנת של פופוביץ לאורקל והשפילה את ה-Warriors ההמומים, שהובכו קשות לעיני 20,000 איש שמכרו אוטו בשביל לקנות כרטיס.
האמת, היתה לי תחושה שהם עלולים להפסיד, אחרי כל הדיבורים הטיפשיים ששמעתי בתקשורת, אבל לדבר כזה גם בחלומות הכי גרועים לא ציפיתי. הקבוצה נראתה רע, חסרת חיים, חסרת הבנה ובעיקר חסרת רצון. אולי זה קצת הגיע להם, אחרי כל מה שהם שמעו. הגיע הזמן לחזור למציאות: כל ניצחון ב-NBA הוא הישג, במיוחד כשממול ניצבים הספרס. אז מה בכלל אמרו עליהם?
בכל ראיון בחודשיים האחרונים שאלו אותם אם המטרה שלהם היא לנפץ את שיא הניצחונות בעונה, 73, אותו הם שברו בעונה הקודמת. כאילו שהדבר רלוונטי. פרשנים “יודעי דבר” ניבאו שחורות כשאמרו שעונה של 82 ניצחונות ואפס הפסדים אינה על הפרק, כיוון שהם “למדו לקח” מהעונה שעברה ויתנו לשחקנים לנוח. כאילו שהדבר אפשרי בכלל. כאילו שאם הם היו רוצים זה היה בר ביצוע. דיימון ברוס, אחד מאנשי הרדיו האהובים עלי בדר”כ, התרעם על כך שבווגאס ה-Warriors הם פייבוריטים לניצחון רק ב-80 מתוך 82 המישחקים. בשני המשחקים בסן-אנטוניו הספרס היו פייבוריטים. “בכמה צריך לנצח אותם היום בשביל לשנות את זה?” – שאל ברוס את המרואיין – “20 הפרש? 30 הפרש?”. מעבר ליהירות, מדובר בחוסר הבנה בסיסי. נכון, השחקנים או המאמנים אף פעם לא התבטאו כך, אבל אחרי חודשיים של שטיפת מוח כזו, יכול להיות ששחקנים עלו למגרש מתוך תחושה שהניצחון מונח בכיס? הספרס שמעו והפנימו. אכן 30 הפרש, אבל לקבוצה האורחת.
מה לא עבד? הכל. מה עבד? כלום. המשחק הזה היה כישלון טוטאלי, ואולי טוב שכך. הבה נתחיל:
התקפה:
קל היה לזהות את הטקטיקה של פופוביץ. פופוביץ פחות או יותר הבהיר מה, או יותר נכון מי, מפחיד אותו יותר מכל ב-Warriors. שלושה פסקי זמן לקח פופ במחצית הראשונה. שלושה סלי שלוש קלע קארי במחצית הראשונה. אתם כבר בטח משערים: אחרי כל שלשה של קארי הזעיק פופוביץ פסק זמן, כשהוא צועד בעצבנות אל תוך הפרקט וצווח על שחקן שפישל בהגנה, בדר”כ גאסול. זה קרה אפילו ביתרון 13 לספרס! זה הדבר שהפחיד את פופוביץ יותר מכל. האמת, אחרי השנה שעברה, אפשר להבין אותו, אבל במשחק הזה, זה לא היה משנה מאומה. ההתקפה אמנם התחילה בצורה סבירה, אבל ה-Warriors לא היו חדים. קליי החטיא שלשה פנויה מהפינה, קליי ודריימונד החטיאו זריקות ליי-אפ, וה-Warriors נקלעו לפיגור. פה ושם היו מהלכים יפים, בעיקר של קארי ודוראנט, אך הם נבלעו בים של איבודי כדור וחוסר מאמץ. בשלב מאוחר יותר, כשהיתרון צמח לאיזור ה-20 נקודות, כבר נשכחו היסודות: כל אחד ניסה להציל את המולדת לבד. לא תוכלו להעניק לפופוביץ מטרה נוחה יותר. כל קבוצה שתשחק נגדו ככה תושפל, אפילו אם לרשותו יעמוד הסגל של בית”ר בינימינה, בלי לפגוע חלילה בקבוצה סימפטית זו. פופוביץ העמיד בפני ה-Warriors מראה בה הם ראו היטב כמה הם רחוקים מהפוטנציאל שלהם.
הגנה:
זו כבר בעיה יותר גדולה. אין לי ספק שההתקפה תשתפר בצורה ניכרת. בכל מה שקשור להגנה, יש סיבה לחשוש. ל-Warriors היתה הגנה נהדרת בשנתיים האחרונות, ולמרות שעדיין ברשותם שחקני הגנה נהדרים, ההגנה איבדה בקיץ הזה את העוגן שלה: אנדרו בוגוט. גם המכונות המשובחות ביותר יפסיקו לעבוד אם תוציאו מהן בורג קריטי. זה המבחן העיקרי של ה-Warriors העונה: איך לייצר הגנה איכותית בלי הבורג שעבר לדאלאס. פצ’וליה אינו תחליף. אפילו לא קרוב. מגי לא ברוטציה, מסיבות מובנות. מקאדו גם הוא לא ברוטציה. הייתי שמח לראות אותו מקבל דקות משמעותיות. מדובר בשחקן צעיר עם פוטנציאל. יש לו הרבה מה ללמוד, והדרך היחידה להשתפר היא לשחק. נקודת האור: דוראנט. בעונה שעברה ה-Warriors הירבו להשתמש בחמישייה נמוכה, ללא בוגוט, שפשוט אימללה את היריבות. דוראנט הוא שידרוג רציני להריסון בארנס בחמישיה הזו, כך שיש לאן לשאוף. מה שהיה חסר נגד הספרס היה מאמץ. ה-Warriors היו נרפים. אי אפשר לעשות ריצה ככה, בעיקר עם חמישיה נמוכה, שמבוססת על אנרגיות ולחימה. רק עם חמישיה לוחמת ניתן להתגבר על נחיתות בגובה ובמסה.
מסקנות ראשונות:
– ה-Warriors באו למשחק לא מוכנים, מנטאלית וטקטית. המשחק הזה אינו מדד לכלום. אבל לפחות אפשר להפסיק את הסופרלטיבים, עד שיוכח אחרת.
– בהגנה אין תחליף לבוגוט. צריך למצוא קונספט אחר, בין אם מדובר בחמישיה נמוכה או עם סנטר טבעי. זה. כאמור, האתגר הגדול העונה.
– נראה כי סטיב קר יעדיף תמיד להשאיר צמד כוכבים על המגרש. חלפו הימים של חמישיית מחליפים ברבע השני. הסיבה העיקרית היא עזיבתם של ברבוסה וספיידס, שהובילו את ההתקפה מהספסל. איאן קלארק משחק עם יותר ביטחון, כך שהוא יכול למלא חלק מהחלל שהשאיר ברבוסה, אבל דיוויד ווסט אינו תחליף לספיידס.
– פצ’וליה נראה אובד עצות, וקליי נראה חלוד באופן מפתיע. בכל מה שקשור לקליי אין לי חששות. מה עם פצ’וליה? ימים יגידו.
– איגודלה נראה זועה. אני מקווה שזו מעידה זמנית ולא תחילתה של דעיכה.
– דריימונד גרין יקבל אינ-ספור זריקות חופשיות העונה. היכולות שלו לקלוע, או לחילופין לתקוף את הסל וליצור זריקה לעצמו או לשחקן אחר, תהיה קריטית להצלחת הקבוצה. עם טריפל-דאבל גרין האליפות נראית אפשרות סבירה מאוד. עם עבירה-טכנית גרין צפויות הרבה מהומורות הדרך. העבירה הטכנית הראשונה, אגב, כבר נרשמה. גרין נראה מופתע. אני לא.
– הריבואנד… אוי הריבאונד… האם זה יהיה עקב אכילס העונה, או שמא מה שראינו הוא רק תוצאה של קבוצה שהגיעה לא מוכנה מנטאלית באופן חד פעמי?
היום בערב כבר המשחק השני, בניו-אורלינס. סטיב קר אמר שיש הרבה מה ללמוד מהמשחק הראשון. מחר נראה כמה מהר הם לומדים. דבר אחד בטוח: ה-Warriors יתנו מאמץ יותר גדול.
GO WARRIORS!