ב-24 לאפריל 2016, חזר סטף קארי מפציעה בקרסול למשחק מספר 4 בסיבוב הראשון נגד יוסטון, ונפצע בברך ימין. אתמול בערב חזר סטף קארי מפציעה בקרסול למשחק ביתי חסר חשיבות נגד אטלנטה, ונפצע בברך שמאל. שעות ארוכות של חרדה עברו על אוהדי הווריורס עד שתוצאות בדיקה ה-MRI פורסמו היום, והאמת? היה יכול להיות יותר גרוע: קארי יחמיץ את שארית העונה הרגילה, וכנראה את פתיחת הפלייאוף, אך לא גמר את העונה. יש סיכוי סביר שהווריורס יצטרכו להסתדר בלעדיו בסיבוב הראשון, או לפחות בחלקו, ומיד נשאלת השאלה: מי תהיה היריבה?
הווריורס נעולים במקום השני במערב. שמונה קבוצות, ממקום 3 עד 10, יכולות למצוא את עצמן במקום 7 בסוף העונה. פורטלנד בכושר טוב, ויש להם סיכוי טוב לסיים מקום שלישי. האופציה הכי טובה היא הקליפרס, אך סביר שהם לא יגיעו לפלייאוף. אופציות אטרקטיביות נוספות כוללות את ניו-אורלינס, סן-אנטוניו (בהנחה שקוואי לא חוזר) ומינסוטה (בהנחה שבאטלר חוזר חלוד). דנבר, שמשהו רע קורה לה לאחרונה, היא משוכה מאוד לא קלה, במיוחד ללא קארי. יוטה תקשה על החיים, אבל קשה לראות אותם עוברים את הווריורס בסידרה של הטוב מ-7. האפשרות הקשה מכולן, ללא ספק, היא לפגוש בסיבוב הראשון את אוקלהומה, אפילו עם קארי. הת׳נדר הוכיחו העונה כי ביום טוב הם יכולים לנצח כל קבוצה. הבשורה הטובה: הם במקום הרביעי, ונמצאים לאחרונה בכושר טוב. הווריורס עוד יפגשו אותם פעם אחת נוספת בעונה הרגילה. יכול להיות שיהיה עדיף לווריורס להפסיד את המשחק, כדי לא להוריד את הת׳נדר בדירוג. המשחק יהיה באוקלהומה, וללא קארי, סביר שהווריורס יפסידו בכל מקרה, בלי קשר לחישוב כזה או אחר. אין לי ספק שדוראנט ירצה לנצח.
מה יקרה אם הווריורס יקלעו לפיגור בסיבוב הראשון? האם הם יחישו את החזרה של סטף, שוודאי יגיד שהוא מרגיש בריא ורוצה לחזור? בפציעה לפני שנתיים, אותה הזכרתי קודם, היה מצב דומה: הווריורס הפסידו משחק בפורטלנד, סטף חזר למשחק מספר 4, ונתן הצגה בלתי נשכחת בהארכה, עם שיא NBA של 17 נקודות. למרות זאת, בהמשך הפלייאוף קארי לא היה בשיאו, והווריורס הפסידו את האליפות אחרי שנקלעו למצב קשה גם בגמר המערב. זה לא היה אותו MVP שהוביל את גולדן סטייט לעונה חסרת תקדים של 72 נצחונות. אולי היה עדיף לתת לו יותר מנוחה?
אגב, את הפציעה אתמול, ואת המשחק נגד אטלנטה, ראיתי באורקל ככתב ״הופס״. הבוקר, אשתי היקרה, שעוזרת לי בצד הטכני בבלוג וגם בהעלאת תכנים ל״הופס״, לא הצליחה להתחבר, והכתבה לא עלתה. בדיעבד הסתבר שמישהו שם לא היה מרוצה מהתדירות הנמוכה של הכתבות שלי (והתגובות שלי לכתבות של אחרים), וסגרו לי את הברז. נו, טוף. בסה״כ, זה היה כבוד לעבוד תחת מנחם לס, שלכתבות ה-NBA שלו בעיתון חיכיתי כשהייתי נער צעיר. מי שעקב אחרי הבלוג שלי השנה יודע שברמה האישית היתה לי שנה מאוד עמוסה. עשיתי מה שיכולתי ואין לי רגשי חרטה. בכל מקרה, את הבלוג שלי אני לא מפסיק, ואני מצפה בקוצר רוח לתחילת הפלייאוף.
את הכתבה של אמש, כולל התמונות וצילומי הוידאו, אני לא אפרסם, משום שהייתי שם כנציג ״הופס״ ולא מטעם הבלוג האישי שלי. אגב, אני לא הייתי הנציג היחיד של התקשורת הישראלית אמש באורקל. צוות של ערוץ 12, בראשות גורי אלפי, ישבו לידי במהלך המשחק וירדו אחרי המשחק לראיין את עומרי כספי (שלא שיחק אך היה בחדר ההלבשה), במסגרת תוכנית שהם עושים על ישראלים בארה״ב. היה מאוד נחמד לפגוש אותם ולשוחח איתם על כדורסל. הם גם הגיעו לחדר הראיונות וגורי ביקש מסטיב קר הבהרות לגבי עתידו של כספי בקבוצה, עקב השמועות האחרונות.
קר, כמובן, לא חשף שום אינפורמציה. סביר מאוד להניח שלא התקבלה שום החלטה בנושא, אולם סביר גם להניח שבשבועיים הקרובים הווריורס יאלצו לקבל החלטה לגבי עתידו של קווין קוק, שגם אתמול, כשהוא חוגג יומולדת 25, שיחק טוב. מה שלא יהיה, בווריורס אוהבים את עומרי ואת התרומה שלו על הפרקט ומחוצה לו. כל הנתונים מראים את זה. הסיבה היחידה שהנושא בכותרות היא היכולת הנהדרת, והלגמרי לא צפויה, של קווין קוק – שחקן ליגת הפיתוח שנזרק לאש עם הפציעה של קארי בקרסול. במהלך העונה הסדירה קבוצות NBA יכולות לשנות את הסגל שלהם, לעשות טריידים, להחתים שחקנים על חוזים קצרים, וכדומה. עם תחילת הפלייאוף, כל קבוצה סוגרת רשימה של 15 שחקנים, ולא ניתן עוד לעשות שינויים. הסגל של הווריורס נראה, עד לא מזמן, סגור לגמרי. ואז הגיעו שלושת המשחקים האחרונים: נגד סקרמנטו, פיניקס וסן-אנטוניו.
בלי שלושת הסקוררים, ובמשחק נגד הספרס גם בלי דריימונד גרין, קווין קוק הפך מממלא מקום לשחקן מוביל. קוק קלע במשחקים הללו 73 נקודות, ב-60% מהשדה כולל 12 שלשות ב-55%. הרבה יותר מהקלע הבא אחריו, ניק יאנג, שתרם 46 נקודות בשלושת המשחקים הנ״ל. מתי בפעם האחרונה ראיתם שחקן אלמוני כמעט לחלוטין, הופך בין-לילה לאופציה ההתקפית מספר אחת של אלופת ה-NBA? כן, אני יודע, סטף, קליי ודוראנט היו פצועים, אבל עדיין משחקים שם איגודלה, ליוינגסטון, דייויד ווסט, ועוד שלל שחקנים מוכשרים שנבחרו לפניו בדראפט (לפניו? הוא לא נבחר כלל).
הפריצה המפתיעה של קוק לתודעה יצרה, כאמור, דילמה לסטיב קר. האם אפשר לקחת שחקן שכל-כך הצליח, גם אם לתקופה קצרה, ולנפות אותו מהסגל? הפרשנים המקומיים אומרים במפורש: ״לא״. גארי סיינט ג׳ין, לשעבר מנג׳ר ומאמן בגולדן סטייט, וקלנה אזבוקי, לשעבר שחקן גולדן סטייט, הם כיום פרשנים בערוץ הטלוויזיה שמשדר את משחקי הווריורס. שניהם התראיינו בימים האחרונים ברדיו ונדרשו לסוגיה, ושניהם סברו שצריך להכניס את קוק לסגל. כשנשאלו את מי יש לנפות, ציינו את שמו של כספי, לא לפני שהירבו לשבח אותו ואת תרומתו לווריורס.
אני מסכים עם הקביעה שצריך לצרף את קוק לסגל. אני אפילו מסכים עם הקביעה שקוק, בכושרו הנוכחי, ובמיוחד לנוכח פציעתו של קארי, חיוני יותר לווריורס מאשר כספי. עם זאת, איני סבור שיש לנפות את עומרי. כלל וכלל לא. אני רוצה להציע מועמד חלופי: דמיאן ג׳ונס. גם אם לא שמעתם את שמו, זה לא אומר שלא עקבתם אחרי גולדן סטייט בשנתיים האחרונות. ג׳ונס נבחר ע״י הווריורס בבחירה מספר 30 בסיבוב הראשון לפני שנתיים, ובשתי עונותיו הראשונות כמעט שלא שיחק. את רוב הזמן ג׳ונס העביר בסנטה-קרוז ווריורס, קבוצת ליגת הפיתוח של גולדן סטייט, וכשקיבל דקות ב-NBA זה היה לרוב בגארבג׳. ג׳ונס הוא סנטר, ולפניו ברוטציה אפשר למצוא את פצ׳וליה, מגי, לוני, בל, ואפשר להוסיף לרשימה גם את דריימונד גרין, שמשחק סנטר כשהווריורס משחקים סמול-בול. לוני ובל עושים בצורה טובה יותר את כל מה שג׳ונס יכול לעשות, ואפילו הם שחקני ספסל עם דקות מוגבלות. מדוע שמו של ג׳ונס לא עלה? האמת, אין לי שום מושג. אולי רואים בו עדיין פוטנציאל עתידי, אולי חוזה הרוקי שלו… מי יודע. בכל מקרה, אי אפשר להשוות בין התרומה של כספי לזו של ג׳ונס. כולי תקווה שנזכה לראות את עומרי מקבל דקות בפלייאוף.
מחר הג’אז באים לביקור. יוטה בעיצומו של קרב על מיקום בפלייאוף, ואחרי שבמפגש האחרון הם הביסו את הווריורס, ששיחקו אז בהרכב מלא, ב-30 הפרש, הם יגיעו לאורקל ללא רגשי נחיתות. קארי ודוראנט לא ישחקו, אבל יש מצב שגרין ותומפסון יחזרו לסגל. אולי גם כספי.
GO WARRIORS