זה הרגיש כמו הפסד רוב החצי השני. הווריורס נקלעו לפיגור, ניראו מתוסכלים וחסרי ביטחון. ההורנטס הצליחו לכפות את קצב המשחק, לשלוט בריבאונד, ובמשך דקות ארוכות להביך את הגנת ה-Warriors שוב ושוב… עד שדוראנט עשה לזה סוף. לראשונה במדי גולדן סטייט KD השתלט על הרבע הרביעי, בו קלע 16 מתוך ה-33 שלו במשחק כולו, ולמעשה ניצח לווריורס את המשחק.
סטפן קארי חזר הביתה, לעיר בה גדל, לשחק נגד הקבוצה בה כיכב אביו דל. אתמול עשו לו כבוד בבית בספר בו למד והוציאו את הגופיה שלו לגמלאות. סטף הרגיש מיד בבית ופתח מצוין את המשחק עם 13 נקודות ברבע הראשון, כולל 3 שלשות ב-75%. ההגנה, לעומת זאת, לא היתה משהו, בעיקר מתחת לסל. ההורנטס לקחו 5 ריבאונדים בהתקפה וסיימו את הרבע בפיגור מינימאלי: 28-29 לאורחים. דקות טובות של קליי תומפסון עזרו לווריורס לפתוח פער קל, שגדל עד 10 נקודות שתי דקות לסיום החצי. להפסקת המחצית ירדו הווריורס ביתרון 6.
החצי השני נפתח במעמד צד אחד. ההורנטס פשוט שיתקו את התקפת גולדן סטייט, קיבלו ביטחון בהתקפה ולא הפסיקו לקלוע. תוך 6 דקות ההורנטס רצו 8-24 ועלו ליתרון 10. שלושה סלים ואסיסט של קארי החזירו את גולדן סטייט למשחק, והרבע השלישי הסתיים ביתרון 5 למקומיים.
הווריורס, במשחק הקרבה, הצליחו לקזז את היתרון בתחילת הרבע האחרון. עם ליוינגסטון, איגודלה, מקאדו, גרין ותומפסון, ההגנה נראתה טוב, ודאנק של מקאדו העלה סוף סוף את הווריורס ליתרון: 82-83, תשע וחצי דקות לסיום. במצב של שיוויון 85, עלה מרקו בלינלי לשלשה, וכקליי סגר כדי לנסות לחסום, שלח בלינלי רגל אחת קדימה, לכיוונו של תומפסון. השופטים, משום מה, החליטו לשרוק עבירה לחובתו של קליי, אשר מחה בתוקף וחטף טכנית. בלינלי קלע ארבע קליעות עונשין רצופות מהקו, והיתה תחושה כי זה היה המהלך של המשחק.
ואז הגיע דוראנט. אחרי שברבע השני והשלישי קלע רק 2 מ-6, החליט KD שאין אף הורנט שיכול לעצור אותו. דוראנט הוריד את הכדור על הרצפה ותקף את הסל פעם אחר פעם. השופטים, שזה עתה נתנו מתנה לשארלוט עם העבירה של תומפסון, היו חייבים לשרוק. דוראנט הלך לקו שוב ושוב ולא החטיא. אחרי שראה את הכדור נכנס לטבעת, הרגיש דוראנט נוח לזרוק מחצי מרחק. הכדורים המשיכו להכנס. לווריורס של שנה שעברה, עם כל השיאים והסופרלטיבים, לא היה נשק כזה: מישהו שיכול לתקוף את הסל שוב ושוב, ביום שבו קשה לייצר זריקה טובה מבחוץ. דוראנט כבר נתן הרבה משחקים גדולים העונה, עם הצגות מעוררות השתאות בהתקפה ובהגנה, אבל הערב הוא עשה משהו בפעם הראשונה: ביום שבו שום דבר כמעט לא עובד, ביום שבו הכל הולך נגדך, הוא לקח את המשחק על עצמו – וניצח.
אחרי שדוראנט הצליח לשנות את המומנטום ולהחזיר את הווריורס לחיים, הצטרף קארי לחגיגה. שלשה אחת של קארי, 3 וחצי דקות לסיום, העלתה את ה-Warriors ליתרון 6, ושלשה נוספת, 70 שניות לסיום, חתמה סופית את הניצחון.
הניצחון לא הושג רק בהתקפה. הגנה אדירה של הווריורס, בעיקר עם חמישייה נמוכה בלי סנטר, תיסכלה את ההורנטס ואיפשרה את המהפך. איגודלה שיחק את כל הרבע הרביעי (12 דקות) בלי לקחת ולו זריקה אחת בלבד, אבל ההגנה שלו עשתה את ההבדל. כדי לראות את ההשפעה של איגודלה אני תמיד אוהב לבדוק את מדד הפלוס מינוס. הערב אנדרי עם פלוס 25(!) – הכי טוב בקבוצה. לשם השוואה: דוראנט, ללא ספק האיש של המשחק, סיים עם מינוס 1. מדהים. ליוינגסטון היה טוב הערב, בעיקר בהגנה. בהתקפה הוא איבד טיפה מהטאץ’ מאז קיבל מנוחה במשחק נגד אורלנדו. הערב הוא קלע רק 2 נקודות, עם 1 מ-7 בלבד מהשדה. בשלב מסויים הוא נראה כמי שמסרב בתוקף לזרוק. חייבים לציין גם את ג’יימס מייקל מקאדו. מי שיובש על הספסל רוב העונה נתן משחק מצויין בשני צידי המגרש. מקאדו הוא הגבוה היחיד של הווריורס שמסוגל לצאת לשמור על קשת השלוש. הוא אתלטי וקל רגליים. את הערב סיים מקאדו עם 8 נקודות ב-75%, 7 ריבאונדים, אסיסט, חטיפה, שתי חסימות והרבה לחימה. גם ביוסטון, לפני חמישה ימים, נתן מקאדו משחק טוב.
דוראנט סיים עם 33 נקודות, 5 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-4 חסימות. גם קארי היה טוב מאוד עם 28 נקודות, כולל 6 שלשות ב-50%, 6 אסיסטים ו-2 ריבאונדים. גרין סיים עם 13 נקודות, 4 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 2 חטיפות, 3 חסימות והגנה אדירה, בעיקר ברבע הרביעי. גרין קלע 3 מ-6 מהקו והיה למעשה היחיד בווריורס שהחטיא מקו העונשין – כל השאר סיימו עם 21 מ-21, כשדוראנט עם 10 וקליי עם 7. קארי לא זרק אפילו זריקת עונשין אחת הערב. אני לא זוכר מתי דבר כזה קרה לאחרונה.
ביום שבת הווריורס חוזרים הביתה. הקליפרס יגיעו לביקור, עם מו בקטס, אבל בלי המנהיג הפצוע, כריס פול. אני אהיה שם, ותוכלו לקרוא על זה באתר הופס.
GO WARRIORS
