כשארבע הקבוצות הטובות ביותר נפגשות

ב-24 השעות האחרונות קיבלנו שני מפגשים שכללו את ארבע הקבוצות עם המאזן הטוב בליגה. אתמול התארחו הווריורס ביוסטון, הערב שיחקו הספרס בקליבלנד. שני המשחקים הסתיימו בניצחון האורחת. עונת ה-NBA זה עתה הפכה את התקליט, וזו הזדמנות טובה לדבר קצת עליהן: ארבע הקבוצות הטובות בליגה.

גולדן סטייט:

מן הסתם, הקבוצה אותה אני מכיר הכי טוב, ובהפרש אדיר מכל האחרות. בשלב זה כבר ברור שהחיבור בין הכוכבים היה חלק ומהיר מהצפוי. הווריורס בקצב של 70 נצחונות, ולמרות שקשה לי לראות אותם מגיעים למספר הזה, הם מועמדים עיקריים לסיים את העונה עם המאזן הטוב בליגה. בהתקפה: הרייטינג (נקודות ל-100 התקפות) הטוב הליגה. בהגנה: הרייטינג הטוב בליגה. הכימיה לא נפגעה. המאזן: 37 ניצחונות לעומת 6 הפסדים בלבד. מכיוון שהכל ורוד, אני אתמקד בנקודה היחידה שבה טען שיפור: ההתקפה המכריעה במשחקים צמודים.

קודם כל, חובה לציין שהרוב המכריע של משחקי הווריורס העונה נגמר עם גארבג’ ארוך: ברוב הנצחונות וב-3 מתוך 6 ההפסדים. המשמעות: לסטיב קר לא היו הרבה הזדמניות לתרגל בזמן אמת. במספר המצומצם של המשחקים בהם היתה הזדמנות שכזו, אני לא זוכר אפילו סל ניצחון אחד. המשחקים, בהם הווריורס ניצחו, הוכרעו בהגנה ע”י דריימונד גרין. צריך היררכיה, צריך ביטחון, וצריך תרגילים טובים. מאמן טוב? יש. שחקנים מוכשרים שהכריעו משחקים בעבר? יש. עכשיו צריך לתרגל. 39 משחקים עד לסוף העונה. בהצלחה.

סן אנטוניו:

האיום הגדול על הווריורס במערב. זו הקבוצה היחידה בליגה שיש לה יתרון על הווריורס באספקט מהותי של המשחק: לספרס סוללת גבוהים וקו קדמי מפחיד. הם יכולים להרוג את גולדן סטייט מתחת לסל, ואם הווריורס יחליטו לצופף את ההגנה הכדור ילך החוצה, שם הספרס קולעים בלמעלה מ-40% – הכי טוב בליגה. במשחק הבודד שנערך בין הקבוצות הספרס מחצו את הווריורס, אבל זה היה המשחק הראשון של העונה, והווריורס של היום היא קבוצה שונה לגמרי.

הערב הצליחו הספרס לנצח בקליבלנד, בהארכה, כשהם חוזרים מפיגור דו ספרתי בחצי הראשון, ומאבדים יתרון 9 שלוש דקות לסיום הרבע הרביעי. לצד רגעים גדולים, בעיקר של קאוואי לאונרד שסיים עם שיא קריירה של 41 נקודות, ראיתי גם מעט בעיות. 35 שניות לסיום הזמן החוקי, במצב של שיוויון, לקח פופוביץ’ פסק זמן לנסות לסדר סל ניצחון. פופ הוא המאסטר הגדול של תרגילים כאלו, אולי בכל הזמנים. אינספור תרגילים חכמים, שהסתיימו בזריקה חופשית לחלוטין, הוא סידר לקבוצה שלו במהלך השנים. מה היה הערב? בידוד של לאונרד על לברון באחד כל אחד. לאונרד שחקן ענק, אין ספק, אך מפופוביץ’ ציפיתי ליותר. בעיה נוספת: למרקוס אולדרידג’. טוב, אולי הגזמתי: מדובר באול סטאר, אחד מהגבוהים הטובים בליגה. הערב הוא סיים עם 16 נקודות, 12 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, אבל עם שתי החטאות קריטיות מהעונשין שנתנו לקליבלנד הזדמנות אחרונה לכפות הארכה שנייה. לאולדרידג’ כנראה אין דם קר מספיק כדי לקלוע בקלאץ’. אני מקווה שלא אתבדה.

שמחתי לראות את דיוויד לי עושה חייל בסן אנטוניו. לי קיבל הרבה דקות עקב העדרו של גאסול, אבל גם בהרכב מלא הוא שחקן רוטציה קבוע. לי היה חוליה חשובה בשינוי שהווריורס עברו לפני מספר שנים, ואני תמיד אשאר אוהד שלו. לי סיים את המשחק הערב עם 14 נקודות, 11 ריבאונדים ו-3 אסיסטים. הוא לא מועמד לתואר שחקן ההגנה של העונה, אבל בהתקפה הוא עדיין שחקן חכם ויעיל. נקודת אור מפתיעה נוספת היא הגארד דג’ונטה מארי, רוקי גבוה ואתלטי עם פוטנציאל אדיר. איך הספרס תמיד מצליחים לקלוע בול בדראפט?

בפעם הקודמת שראיתי את הספרס, בתחילת העונה נגד גולדן סטייט, בלט מאוד ג’ונתן סימונס, שפשוט הרג את הווריורס עם 20 נקודות ב-28 דקות מהספסל. הוא שיחק כמו אול סטאר. אני לא עקבתי אחריו מאז, אבל הערב הוא קיבל רק 7 דקות בהן תרם 2 נקודות בלבד. מה קרה?

סן אנטוניו קבוצה אדירה, כמו תמיד. בשנתיים האחרונות הווריורס ניצחו את המערב בלי לעבור דרכם: לפני שנתיים הספרס הפסידו לקליפרס, שנה שעברה לת’נדר. אוקלהומה, בלי דוראנט, חסרת סיכוי מול הספרס. היחידים שיכולים לעשות את זה הם הקליפרס, שכבר ניצחו את הספרס פעמיים העונה. מכיוון שסן אנטוניו תסיים את העונה ככל הנראה במקום השני במערב, הקליפרס צריכים לסיים במקום שלישי או שביעי כדי להפגש עמם בפלייאוף. עקב פציעתו של כריס פול, אני לא חושב שזו אפשרות ריאלית. המסקנה: השנה זה יקרה: סוף סוף נקבל את גולדן סטייט וסן אנטוניו בגמר המערב.

יוסטון:

כבר בפסקה האחרונה על סן אנטוניו, בטח כבר הבנתם שאני לא ממש סופר את הרוקטס. זה נכון. הרוקטס קבוצה מצוינת השנה. דאנטוני מתאים להם כמו כפפה ליד. הארדן הוא המועמד שלי ל-MVP… אבל עם כל הכבוד, לרוקטס אין הגנה של אלופים. הם ינצחו הרבה משחקים כשהארדן יככב וגורדון ואנדרסון יקברו שלשות לרוב, אבל נגד סן אנטוניו או גולדן סטייט אין להם סיכוי בסדרה של הטוב מ-7.

נגד הספרס הם 2-1 העונה, 1-1 נגד הווריורס. את המשחקים נגד הספרס לא ראיתי, אבל פשוט קשה לי להאמין שפופ לא ימצא דרך לעצור אותם. בניצחון נגד גולדן סטייט הם נהנו מיום פושר מאוד של הווריורס, וניזקקו לשתי הארכות כדי לנצח. אתמול הווריורס לא השאירו להם סיכוי. יוסטון במקום התשיעי בליגה באחוזים לשלוש, עם 36.7%, כשהם זורקים לא פחות מ-40 (!) שלשות למשחק – הכי הרבה בליגה, בהפרש ניכר מכל האחרות. כשהשלשות לא נכנסות, זה נגמר בהארדן לבדו, וזה לא יספיק נגד קבוצת הגנה איכותית. אתמול? 7 מ-35 מעבר לקשת – 20%. נכון, אנדרסון לא שיחק, והוא חוליה חשובה בהתקפה שלהם, אבל גם איתו זה לא ישנה: הרוקטס יסיימו את העונה בהפסד בסיבוב השני של הפליאוף. אם הם יפגשו את יוטה או ממפיס, קבוצות הגנה קשוחות, אפילו הסיבוב הראשון עלול להיות האחרון.

קליבלנד:

למרות ההפסד הערב, ולמרות התבוסה נגד הווריורס לפני מספר ימים, עדיין מדובר באלופים. קליבלנד קבוצה אדירה, וכשג’יי-אר סמית יחזור הם יהיו חזקים מספיק כדי לנצח את כולם, כולל גולדן סטייט וסן אנטוניו. במזרח אין שום קבוצה עם סיכוי ריאלי לדגדג את הקאבלירס, מה שאומר שהם יעפילו לגמר בקלות וכנראה ינוחו הרבה בזמן שהספרס והווריורס יכתשו אלו את אלו.

היתרונות ברורים: לברון, עדיין השחקן הטוב העולם, וקיירי, שמתמחה בסלי קלאץ’. עם סמית, קורבר, צ’אנינג פריי וקווין לאב יש להם סוללת קלעים שמרווחת את ההגנה ונותנת מרחב פעולה לשני הכוכבים. תומפסון נותן ריבאונד, הגנה ויכולת סיום מתחת לסל. לדעתי, זו הקבוצה החזקה ביותר שהייתה אי פעם ללברון. מה עם החסרונות?

מאמן. טיירון לו יודע להתראיין, אבל אין לי ספק מי מנהל את העניינים. הערב קלע לברון שלשה מטווח סטף קארי כדי להשוות את המשחק 35 שניות לסוף הזמן החוקי. אחרי החטאה של לאונרד, לקחו הקאבלירס פסק זמן, כדי לסדר תרגיל לסל ניצחון. 13 שניות נותרו להם. נצח. מה קיבלנו? שלשה קשה של לברון מהפינה. למה לא לתקוף את הסל? למה לא לנסות למצוא זריקה באחוזים טובים יותר, נגיד מחצי מרחק? קליבלנד לא היו זקוקים לשלשה. נקודה אחת מהקו הייתה מספיקה לניצחון.

קווין לאב. לאב נותן עונה מצויינת. הטובה ביותר שלו מאז עבר לקליבלנד. הוא כנראה יהיה אול סטאר, ובצדק. אבל את כל הזריקות החשובות הערב, ברבע הרביעי ובהארכה, הוא החטיא. לאב יכול לקלוע 34 נקודות ברבע אחד, וזה מאוד מרשים, אבל כשצריך סל ניצחון אני תמיד אלך אל קיירי. כמו במקרה של אולדרידג’, אני מקווה שלא אתבדה.

—

ארבע קבוצות, אחת מהן תהיה אלופה ביוני (לא כולל יוסטון).

GO WARRIORS

ניצחון 100-121 על אוקלהומה, ה-Warriors במאזן 6-36

ניצחון חמישי רצוף ל-Warriors, הערב על אוקלהומה. מאז ההפסד לממפיס הווריורס ניצחו את היריבות בהפרש מצטבר של 99 נקודות, כמעט 20 נקודות למשחק. זה היה המשחק הראשון של החצי השני של העונה, והווריורס בקצב של 70 נצחונות, אבל קשה לי להאמין שהם יגיעו למאזן כזה: לווריורס יש כבר יתרון 5 משחקים על קליבלנד ו-3 משחקים על סן אנטוניו. המטרה ברורה: יתרון ביתיות לכל אורך הפלייאוף. אם וכאשר זה יושג, יש לשער שנראה נפילת מתח והרבה כוכבים נחים.

לאחרונה נראה שלגולדן סטייט יש תבנית קבועה במשחקים הסמוכים למשחקים גדולים: אחרי המשחק נגד קליבלנד ולפני המשחק ביוסטון, ה-Warriors היו רדומים משהו במשך מחצית שלמה, בעיקר בהגנה. לחצי השני הם כבר עלו מפוקסים ומלאי אנרגיה. כך היה גם בשני המשחקים לפני המפגש הגדול עם לברון, נגד מיאמי ודטרויט. מי שדווקא היה חד כבר מהפתיחה זה דוראנט. KD כנראה אוהב לשחק נגד קבוצתו הקודמת, והוא היה חם מהשריקה. החברים, לעומת זאת, היו די אנמיים, והחצי הראשון הסתיים בשיוויון 56.

הרבע השלישי, כאמור, היה כבר סיפור אחר. אחרי 13 איבודי כדור בחצי הראשון, הווריורס היו מפוקסים ולא איבדו אפילו כדור אחד ברבע השלישי. גם ההגנה והריבאונד השתפרו, ולת’נדר לא היתה תשובה. 4 דקות בתוך הרבע, רצו הווריורס 0-8 בצורה הבאה: שלשה של דוראנט, צעדים של ווסטברוק (עוד אחזור לזה בהמשך), ג’אמפ של קליי, חטיפת כדור של קארי (עוד איבוד כדור של ווסטברוק), סטף במתפרצת מכדרר מאחורי הגב בין שני שחקני אוקלהומה ומוסר אסיסט אדיר לשלשה של קליי. כל זה – ב-31 שניות. מכאן כבר הווריורס השתלטו על המשחק ואת הרבע השלישי סיימו ביתרון 15. ריצה של 0-7, עם שני סלים ואסיסט של איגודלה בתחילת הרבע הרביעי, הקפיצה את היתרון ל-22 והמשחק היה למעשה גמור.

האיש של המשחק, ללא ספק, הוא קווין דוראנט, ששיחק בצורה כמעט מושלמת. שימו לב לשורה הבאה: 40 נקודות ב-13 מ-16 מהשדה (למעלה מ-80%!), כולל 5 מ-7 לשלוש, 9 מ-10 מהקו, 12 ריבאונדים, 4 אסיסטים 3 חסימות ומדד של פלוס 32 נקודות. כשהוא היה על הספסל, אוקלוהומה ניצחו ב-11 נקודות. KD סיים עם שיא עונתי של 40 נקודות כשהוא לוקח זריקה אחת פחות מהממוצע העונתי שלו. סקורר יעיל בצורה כמעט חסרת תקדים. אגב, גם במשחק הקודם נגד אוקלהומה העונה דוראנט התעלל באקסית, עם 39 נקודות. אפרורו אקסית: לדברי הקריין, דוראנט וראסל ווסטברוק לא דיברו ביניהם מאז החליט KD להצטרף לגולדן סטייט. במהלך החצי השני, אחרי דאנק אדיר של ווסטברוק על הראש של דוראנט ושלשה של KD מהעבר השני, נראה היה, לפחות בטלוויזיה, שדוראנט מחייך אל ווסטברוק ומחליף איתו מספר מילים. לא ברור אם ווסטברוק ענה לו. טראש טאק? נסיון להתפייס? דוראנט נשאל על כך בראיון אחרי המשחק וטען שאינו זוכר… אני לא ממש מאמין לו, אבל זו זכותו המלאה לא לחשוף את היחסים (או העדר היחסים) עם מי שבעבר הלא רחוק היה חברו הקרוב.

משחק טוב גם לקארי עם 24 נקודות ו-8 אסיסטים. קליי בלט בהתקפה בחצי השני, אך היה נהדר כל הערב בשמירה על ווסטברוק. גרין מילא כרגיל את דף הסטטיסטיקה ואת החורים בהגנה, ודווקא פצ’וליה, שנמצא בכושר מצויין לאחרונה, נתן משחק פושר. איגודלה, ווסט וליוינגסטון תרמו נהדר מהספסל.

בצד השני, ניתן היה להרגיש בחסרונו של סטיבן אדמס. הוא חסר לת’נדר בקשיחות מתחת לסל ובפיק אנד רול עם ווסטברוק, הלחם והחמאה של אוקלהומה. קאנטר ואולדיפו שיחקו טוב הערב, וראסל ווסטברוק… האיש נלחם עם כל מה שיש לו, אי אפשר שלא להסיר את הכובע בפניו. כמובן, עוד טריפל דאבל לאוסף, עם 27, 15 ו-13, אבל גם עם 10 איבודים, אחוזי קליעה רעים ומדד מינוס 20. מה שבעיקר אזכור מהמשחק שלו הערב זה איבוד כדור מוזר ברבע בשלישי: אחרי שלשה של דוראנט, אולדיפו הכניס את הכדור לווסטברוק מקו הבסיס. ראסל פיזר הוראות לאולדיפו וסימן תרגיל לשאר השחקנים תוך שהוא צועד בגאון אל עבר קו החצי. רק דבר אחד שכח ווסטברוק לעשות: לכדרר… הוא פשוט החזיק בכדור וצעד שישה-שבעה צעדים קדימה, בלי שאף אחד נמצא לידו… אני קורא מכאן לשאקיל להכריז על הצעדים הללו כמהלך השנה של שאקטין-א-פול, למרות שעברנו רק חצי עונה. אני ממליץ בחום לראות, אתם תצחקו כמו השדרים של ESPN:

ביום שישי הווריורס מתארחים ביוסטון. מבחן כוח חשוב, בעיקר לאור ההפסד במפגש האחרון ביניהם. הרוקטס אחת הקבוצות החמות הליגה. יהיה מעניין.

GO WARRIORS