לסלטיקס אין שמות מפוצצים, אבל יש להם מאמן טוב ותוכנית משחק, וברוב המקרים זה מאפשר להם להשאר צמודים לגולדן סטייט. שנה שעברה הווריורס היו צריכים שתי הארכות כדי לנצח בבוסטון גארדן, כשבמפגש באורקול ניצחו הסלטיקס. גם בעונה שלפני כן, עונת האליפות של ה-Warriors, המשחקים היו צמודים. לא הפעם. רבע שלישי קטלני לא השאיר למארחים הירוקים שום סיכוי.
כמו תמיד, הווריורס פתחו בצורה מהוססת, אבל דקות טובות של קליי השאירו אותם במשחק. במצב של 12-12 הובילו דוראנט ותומפסון את ה-Warriors לריצה של 0-9, כשגם פצ’וליה שותף לחגיגה. כשירד פצ’וליה לספסל, נכנס מקאדו כמחליף גבוה ראשון בפעם הראשונה העונה. אהבתי את האנרגיה שלו ואת הניידות שלו בהגנה. הוא הגבוה היחיד של הווריורס שיכול לעשות חילוף עם גארד על קשת השלוש בלי צורך בעזרה. בהתקפה הוא עדיין מוגבל, וניכר שהוא צריך דקות כדי לקבל ביטחון. גם בריבואנד יש מקום לשיפור. הדקות איתו היו לא טובות לווריורס, לאו דווקא בגללו. קארי החטיא כמה זריקות והסלטיקס, שחזרו לקלוע, הקטינו את הפער ל-2 בלבד בסוף הרבע.
הרבע השני היה יחסית צמוד, כשהיתרון של האורחים נע לרוב בין 4 ל-8 נקודות. קארי לא מצא את הטבעת, רק 6 נקודות היו לו בחצי הראשון, אבל קליי ודוראנט היו חדים וגולדן סטייט ירדו למחצית ביתרון 7. ואז הגיע הרבע השלישי. רוב הניצחונות של ה-WARRIORS העונה הגיעו לאחר רבע אחד מוצלח במיוחד, בו הם הצליחו לברוח מהיריבה, וכך היה ברבע הזה, שניפתח בריצה של 3-24 תוך 6 וחצי דקות. 28 הפרש וגארבג’ ארוך עד לסיום. שוב ראינו את הקבוצה עליה פינטזנו: הגנה זריזה, חטיפות כדור, ריצה למתפרצות, משחק מסירות ללא דופי וקליעות מכל מרחק. זאת היתה הריצה הטובה ביותר של הווריורס העונה, והיו בה מספר אלמנטים שונים מרוב הריצות עד עתה:
1. התרומה של קארי היתה בעיקר בהגנה. ערב קליעה חלש היה לקארי היום, אבל במהלך הריצה הוא היה פנטסטי בהגנה, כשהוא חוטף ומפריע למשחק המסירות של הסלטיקס.
2. פצ’וליה שותף מלא לריצה. רוב הריצות השנה יוצרו ע”י חמישייה נמוכה. הפעם עשתה זאת החמישיה הפותחת.
3. כולם קולעים, וזה כולל את כולם. קליי ודוראנט המשיכו להצטיין, קארי סוף סוף קלע מעבר לקשת, גרין השחיל שתי שלשות, וזזה חתם את הריצה בקליעה מחצי מרחק וריקוד סוער.
הרבע השלישי הסתיים ביתרון 29, אך מכאן ואילך היתה נפילה הדרגתית, שהכריחה את קר להחזיר את קארי למגרש. הסלטיקס ניצחו את הרבע האחרון 18-31, אבל לרגע לא איימו על הניצחון. הפער הצטמק עד ל-11 נקודות, 86 שניות לסיום, אך קארי, עם 5 נקודות רצופות, חתם סופית את התוצאה.
משחק נהדר לקליי ולדוראנט, עם קליעות באחוזים טובים מכל הטווחים והגנה טובה כרגיל. אחרי שלושה רבעים, מדד הפלוס-מינוס שלהם היה מטורף: 37+ לקליי, 41+ לדוראנט. מעבר לשלשות ולאתלטיות, דוראנט הביא לווריורס השנה אלמנט שלא היה להם הרבה שנים: משחק בפוסט עם הגב לסל. לדוראנט גובה של סנטר, אך אין סנטר בליגה שיכול לשמור עליו, אז לרוב שמים עליו שחקן נמוך. כשדוראנט לוקח את השחקן שלו לפוסט עם הגב לסל, הוא מעמיד את ההגנה בדילמה חסרת פיתרון: ללא שמירה כפולה דוראנט יקלע בקלות מעליו. מי יבוא לעזור? פצ’וליה או גרין מחכים לדאנק מתחת לסל, איגודלה או ליוינגסטון מחכים להזדמנות לחתוך לתוך הצבע, סטף וקליי אורבים על קשת השלוש. בעיה.
שנה שעברה ה-Warriors הגיעו למילווקי ערב אחרי משחק קשה וארוך במיוחד בבוסטון, וספגו הפסד ראשון אחרי 24 משחקים. מחר הם שוב במילווקי אחרי ערב בבוסטון גארדן. ארבעת הגדולים שחקו הרבה היום, כשסטף מעל כולם עם 36 דקות. הבאקס מפוצצים בכישרון אך צעירים וחסרי ניסיון. הם כבר הוכיחו שיש להם יכולת להתמודד עם הווריורס, ואם הם יתנו מחר משחק טוב הם בהחלט יכולים לנצח. אולי סוף-סוף נראה משחק שמוכרע עם הבאזר?
GO WARRIORS
