ה-WARRIORS התעללו במחליפים של דאלאס 95-116

הדבר המעניין היחיד במשחק הלילה היה חזרתם של בארנס ובוגוט לאורקול. הקהל קיבל אותם בתשואות, כראוי. המשחק עצמו לא היה תחרותי. האחים קארי שיחקו זה מול זה הרבה דקות ונראה היה שנהנו מאוד. רבע שלישי נוראי מנע מהכוכבים של ה-WARRIORS מנוחה ארוכה מהרגיל לקראת המשחק מחר בדנבר.

דאלאס, קבוצה בינונית גם ככה, חסרה כמעט את כל ההרכב שלה. להלן רשימת הנפקדים: המנהיג של הקבוצה (נוביצקי), הסנטר הפותח (בוגוט), וארבעת הגארדים הבכירים (דרון וויליאמס, ווסלי מת’יוס, ג’יי ג’יי בואירה ודווין האריס). מה שנשאר זה סגל מצומצם במיוחד של שחקנים בינוניים במיוחד. בארנס היה היחיד שהוא ברמה של שחקן חמישייה ב-NBA. מבלי להכיר היטב את הכדורסל האירופי של ימינו, אני משוכנע שלא מעט קבוצות יורוליג היו מנצחות הרכב מוגבל שכזה. מול ה-WARRIORS זה פשוט היה מביך.

בתנאי פתיחה שכשאלה, היה קל להכניס לכושר קליעה את מי שהתקשו מחוץ לקשת עד כה: קליי קלע את שתי הקליעות הראשונות מחצי מרחק ונכנס לזון: 18 נקודות אחרי 8 דקות של משחק, כשהוא קולע ארבע שלשות ללא החטאה תוך קצת יותר משתי דקות. ברוך הבא לעונת 2016-2017, מר תומפסון. גם דריימונד גרין חזר לקלוע משלוש: 4 מ-6 ב-34 דקות על הפרקט.

המשחק נגמר מהר מאוד. 19 הפרש בסוף הרבע הראשון, 31 הפרש במחצית. ה-WARRIORS עלו לרבע השלישי בתחושה שהכל גמור וחטפו בראש. קארי סובב את הקרסול, קליי איבד את הטאץ’, ודאלאס הורידה את היתרון ל-13 בלבד. למרות זאת, הניצחון לא הוטל בספק אף לא לרגע אחד. קארי חזר וה-WARRIORS ניפחו מחדש את ההפרש. המשחק המשעמם ביותר עד כה העונה.

למרות שהמשחק הזה הוא לא מדד לשום דבר, ניתן היה לראות כמה תרגילים יפים שמתחילים להתחבר. קארי מרבה לבצע חסימות בלי כדור, ומכיוון שאף הגנה לא תשאיר אותו לבד, בהרבה מקרים נשאר השחקן השני פנוי: קליי לשלשה, דוראנט לקליעה נוחה מחצי מרחק, או גרין לדאנק. גם משחק המסירות בין הכוכבים נראה טיפה שוטף יותר, אבל זה כנראה בכלל היריבה המוגבלת. גרין אט אט מוצא את מקומו: הרבה פחות זריקות לסל, הרבה הגנה, ריבאונד ואסיסטים. הקליעה תעבוד רק לעיתים, אולם כל השאר נראה סולידי. טפו טפו טפו.

היה נעים לראות את בארנס מככב ולהזכר ברגעים היפים מארבע השנים הקודמות. עכשיו, כשלצידו לא משחקים הספלאש ברדרס, הוא הרבה יותר אסרטיבי בהתקפה. למעלה מ-300 משחקים שיחק בארנס במדי גולדן-סטייט. רק באחד מהם קלע 30 נקודות או יותר. בשבעת המשחקים בראשונים בדאלאס כבר צבר שלושה משחקים כאלו. 25 נקודות היו לו הלילה. איפה היית בשנה שעברה, הריסון?

מחר משחק בדנבר. עוד מלכודת?

GO WARRIORS

שיא שלשות לקארי, ה-Warriors ניצחו את ניו-אורלינס 106-116

קארי שבר שיא שלשות במשחק
קארי שבר שיא שלשות במשחק
ג’ו לייקוב, הבעלים של גולדן סטייט, החמיץ בסה”כ שני משחקי בית מאז שרכש את הקבוצה. הפעם הראשונה היתה ב-23 בינואר 2015. סקרמנטו הגיעה אז לאורקל וחטפה 37 נקודות ברבע השלישי מקליי תומפסון. שיא כל הזמנים ב-NBA. גם הלילה היו למר לייקוב עיסוקים אחרים, והפעם הוא החמיץ את סטפן קארי קובר 13 שלשות במשחק. שוב, שיא כל הזמנים ב-NBA.

אחת הקלישאות הידועות היא שהשחקנים הגדולים האמת לא נותנים שני משחקים רעים ברצף. אפס מ-עשר היה המאזן של קארי מחוץ לקשת במשחק הקודם, מול הלייקרס, כשרוב השלשות היו פנויות לחלוטין. 13 מ-17 משלוש היו לו הלילה, כשרוב השלשות תוך כדי תנועה, כמעט תמיד עם יד בפנים. לך תסביר.

בסה”כ ל-Warriors היה משחק פושר. הפתיחה, כמו תמיד העונה, היתה חלשה. אני לא יודע את זו בעיה מנטאלית או טקטית, אבל הקבוצה פשוט פותחת משחקים בצורה רעה. אם תחברו את 6 הדקות הראשונות של ארבעת המשחקים האחרונים, גולדן סטייט יהיו במינוס 23 נקודות. איבודי כדור בהתקפה לצד הגנה רפה ונחיתות בריבאונד, כשבדר”כ פצ’וליה הוא החוליה החלשה. היום הוא היה המוחלף הראשון, ובצדק. מדד הפלוס-מינוס מספר את הסיפור: למעט פצ’וליה, כל שחקני ה-Warriors סיימו את המשחק עם מאזן חיובי. מינוס 14 ל-Warriors הלילה כשפצ’וליה על הפרקט. בעיה. אני עדיין מחכה למקאדו – שחקן מוגבל בהתקפה (בשלב זה) אך אתלטי ונייד בהגנה. בינתיים קר מעדיף את לוני, שחקן טיפה גמלוני שממעט לטעות ועוזר בריבאונד.

את המהפך עשו ה-Warriors ברבע השני. פחות מ-6 דקות לסיום החצי הראשון, כשה-Warriors ביתרון שלוש. קליי קלע שלשה (סוף סוף) מהפינה ומשהו פתאום השתחרר. כמו ברבע בשלישי נגד פורטלנד וברבע השני נגד אוקלהומה, הווריורס הידקו את ההגנה, הפעילו לחץ על הכדור, חטפו כדורים, כפו זריקות קשות ויצאו למתפרצות, כשבהתקפה משחק המסירות שטף וקארי המטיר שלשות. ה-Warriors רצו 2-20 ונראה היה שגמרו את המשחק, אבל אז הם נחלשו, איבדו כמה כדורים וירדו להפסקה ביתרון 14.

תחילת החצי היה כולה של ה-Pelicans, שהצליחו אט-אט לחזור למשחק ולעלות ליתרון מינימלי. שוב ראינו את גולדן סטייט מבולבלים, מאבדים כדורים ונראים חסרי בטחון. פה ושם ניתן היה לראות את הפיק-אנד-רול של קארי וגרין שהיה כל-כך יעיל שנה שעברה, אך נראה מאוד לא מלוטש הלילה. ריצה של 2-9 החזירה את היתרון ל-Warriors, שסיימו את הרבע השלישי ביתרון 6. ברבע האחרון, גם כשאנתוני דייויס ירד לנוח, כמו בתחילת הרבע השני, הצליחו ה-Pelicans לשמור את עצמם בתמונה ולא נתנו ל-Warriors הבינוניים לברוח, למרות דקות טובות של ליוינגסון. פחות מארבע דקות לסיום המשחק, כשה-Warriors ביתרון 5, לקח קר פסק זמן והעלה את חמישיית המוות: קארי, תומפסון, דוראנט, איגודלה וגרין. התוצאה: ריצה של 2-9 תוך פחות מ-90 שניות, כשכל 9 הנקודות הן שלשות של קארי. האחרונה שבהן, שלמעשה גמרה סופית את המשחק, היתה ה-13 שלו הערב – שיא NBA. קארי סיים את המשחק עם 46 נקודות.

ליבי ליבי ל-Pelicans. פעמיים הם פגשו את ה-Warriors העונה, פעמיים שה-Warriors הגיעו למשחק מולם אחרי הפסד. ה-Pelicans איבדו בקיץ את רוב הקלעים שלהם ושני הגארדים המובילים שלהם פצועים. אנטוני דיוויס נשאר לבד להתמודד עם הגנות צפופות שלא אכפת להן להשאיר שחקנים פנויים משלוש. לפחות תהיה להם בחירת דראפט גבוהה.

מילה על איגודלה. השחקן הזה הוא פשוט חידה. אחוזי הקליעה שלו בנפילה חופשית. אפס מארבע היום – כל הזריקות משלוש. נראה שהוא מנסה בכל מחיר למסור וכך מאבד כדורים לא פעם. אבל!… עם כל זאת, איכשהו, כשהוא על המגרש ה-Warriors משחקים נהדר. פלוס 20 לגולדן סטייט כשאיגודלה על הפרקט – מדד הפלוס-מינוס הטוב ביותר בקבוצה – וזו לא פעם ראשונה. קסם. כנראה שצריך לייחס את זה להגנה ולחכמת משחק.

ביום רביעי הריסון בארנס ואנדרו בוגוט באים לביקור ראשון מסקרן. יהיה מאוד מעניין.

GO WARRIORS