לקראת העונה החדשה

זהו, מחר זה מתחיל. אחרי קיץ רווי אירועים ומהפכות, ה-Warriors מסתערים על עונת 2016-2017 כשהם מועמדים ראשיים לאליפות. אין כמעט ספק שמדובר בקבוצה שתלך רחוק בפלייאוף. הפסד בסיבוב הראשון או השני יהיה כשלון טוטאלי. מעטות הקבוצות שיכולות ברצינות לחשוב שהן מסוגלות לנצח את ה-Warriors בסידרה של שבעה משחקים: סן-אנטוניו, קליבלנד, קליפרס, ואולי גם בוסטון ופורטלנד.

משחקי ההכנה הם אף פעם לא מדד רציני, אך כבר עתה נראה כי ההגנה תהיה פחות טובה בצורה משמעותית, לפחות בהתחלה. פצ’וליה הוא אפילו לא חיקוי של תחליף ראוי לבוגוט, בעיקר בכל הקשור להגנה. הנוכחות של בוגוט לא התבטאה רק בחסימות. הוא שינה כמעט כל זריקה של שחקן חודר לסל. קארי, שהוביל את הליגה בחטיפות העונה הקודמת, לא יוכל להרשות לעצמו להמר על נתיבי מסירה כשפצ’וליה מאחוריו. גם גרין יאלץ להמר פחות. דוראנט שחקן הגנה איכותי, אבל לבוגוט לא יהיה תחליף. גוויל מגי אתלטי והוא יכול לספק דקות טובות בהגנה, אבל לא ברור כמה קר יהיה מוכן לסמוך עליו בהתקפה. מגי נוטה לאבד כדורים במהלכים מוזרים, מה שכבר זיכה אותו בכבוד המפוקפק של MVP של Shaqtin A Fool, פינת פיספוסי ה-NBA של TNT בהגשתו של שאקיל אוניל. למרות כל זאת, עם גרין, איגודלה, דוראנט ותומפסון, ל-Warriors יש שחקני הגנה איכותיים. בצירוף ההתקפה המפלצתית שלהם, זה אמור להספיק לאליפות.

אני אהיה מאוד מופתע אם ה-Warriors יתחילו את העונה בצורה דומה לעונה הקודמת, שהיתה הפתיחה הטובה ביותר בהסטוריה של הליגה (24-0). זוהי קבוצה חדשה ויקח זמן לחבר את החלקים, בעיקר בהגנה.מאזן של 20-10 לאחר 30 משחקים הוא ריאלי, למאות מה שאומרים כל הפרשנים. קבוצת החלומות של מיאמי הפסידה 8 מתוך 17 המשחקים הראשונים שלה. כמעט חצי. זה לא מקרי. לוקח זמן ליצור כימיה על הפרקט, ולוקח זמן לשחקנים להרגיש נוח בסיטואציה חדשה. אם שוב ניקח את מיאמי כדוגמא, בתחילת העונה הראשונה שלהם הם הפסידו כמעט את כל המשחקים הצמודים. וויד, לברון ואפילו בוש, שלפני האיחוד הכריעו לא מעט משחקים, הרבו להחטיא זריקות מכריעות. אם זיכרוני אינו מטעני, בחלק הראשון של העונה מיאמי קלעו בסביבות ה-10% בשתי הדקות האחרונות של המשחקים הצמודים. מטורף. לקח זמן ללברון להרגיש בבית. תחריש דומה יכול לקרות עם ה-Warriors. קארי, דוראנט ותומפסון קלעו לא מעט סלי ניצחון, אבל אני לא אופתע אם אחוזי הקליעה שלהם בקלאץ’ יהיו עלובים בחצי הראשון של העונה. עם זאת, וויד ולברון אינם קלעים ברמה של קארי, תומפסון ודוראנט, שעבורם כל זריקה פנויה מעבר לקשת היא זריקה טובה. מבחינה זו, ה-Warriors במצב טוב יותר.

המשחק הראשון הוא נגד הספרס. מדובר בקבוצה שמתחת לראדאר עשתה את העונה הרגילה הטובה בהסטוריה שלה בשנה שעברה, עם 67 ניצחונות. בניגוד ל-Warriors, הם לא עברו מהפכה. דאנקן אמנם פרש, אבל בשנתיים האחרונות, ובעיקר בעונה האחרונה, ממילא לא היה השחקן המוביל. הקבוצה שייכת עכשיו לקוואי לאונרד, ועם צירופו של גאסול ועונתו השנייה של אולדריג’ במועדון, הם צפויים להיות אלטרנטיבה מפחידה לגולדן-סטייט. במשחק הראשון, כשה-Warriors עדיין מנסים להתחבר, ניצחון של סן-אנטוניו לא יהווה הפתעה. הם יכולים להרוג את ה-Warriors מתחת לסל. מה עוד שהספרס באים למשחק הזה בתור אנדר-דוג. הלחץ יהיה על ה-Warriors, למרות שבסך הכל מדובר במשחק הראשון של העונה.

לסן-אנטוניו הסטוריה ארוכה של ניצחונות על ה-Warriors. הם האכילו אותנו קש במשך שנים. יהיה נהדר לנצח אותם מחר.

GO WARRIORS

איגודלה וליוינגסטון – כוכבי המשנה של ה-Warriors

איגודלה וליוינגסטון
איגודלה וליוינגסטון

העונה החדשה כבר מעבר לפינה. באתר של ה- Warriors כבר אפשר לרכוש כרטיסים למשחקים בודדים. בחששות כבדים לחצתי על אחד המשחקים הפחות אטרקטיבים בתקווה חסרת כל בסיס למצוא מחיר טוב. בעידן שידורי HD, לראות משחק מהיציע זו לדעתי חויה פחות טובה מאשר בבית. נכון, האווירה אחרת, אבל מה הטעם לשלם כל כך הרבה כסף ולצפות במשחק ממרחק כל כך רב? ניסיתי את המושבים הנמוכים. החל מ- 500 $, למושבים הכי גרועים שאינם ביציע או מאחורי הסל. 500 $ – לכרטיס אחד! וזה למשחק נגד פיניקס. רוצים לראות את לברון? על כרטיס דומה תשלמו החל מ- 1,300 $. לא מדובר על שורות ראשונות. שם תשלמו למעלה מ- 2000 $ לכרטיס אחד. ב- VIP התענוג יעלה אפילו יותר. לשם השוואה ניסיתי לראות כמה יעלה משחק בממפיס. בדקתי משחק לא אטרקטיבי במיוחד, נגד אורלנדו. מושבים שבאוקלנד עולים החל מ- 500 $, יעלו לכם בממפיס החל מ- 30 $. ביציע, אגב, המחירים נעים בין 6 $ ל- 11 $ לכרטיס. חצי ממחיר החנייה באוקלנד.

בצער ובהכנעה השלמתי עם העובדה שהשנה משפחתנו תדיר את רגליה מאורקל ארינה. לא נורא. עדיין נראה את כל המשחקים בטלויזיה. העונה כאמור, כבר בפתח, והגיע הזמן לדון בשני שחקנים משלימים חשובים שנשארים בסגל, לאחר שדיברנו בהרחבה על הכוכבים ועל השחקנים שעזבו את הסגל עקב הצטרפותו של KD. בואו נדבר על אנדרה איגודלה ושון ליוינגסטון.

73 משחקים ניצחו ה- Warriors בעונה הרגילה. שיא של כל הזמנים. את ההישג הזה הם עשו במערב החזק. אפשר להצביע על הרבה גורמים להצלחה הזו, ובראשם שלושת הכוכבים הגדולים קארי, תומפסון וגרין. עם כל הכבוד לכוכבים, מאזן מופלא שכזה בלתי אפשרי בעונה כל כך עמוסה ודחוסה, אם אין לך ספסל איכותי ועמוק. ספסל שכזה היה ל- Warriors בשנה שעברה, ושני השחקנים החשובים ביותר שלו הם איגודלה וליוינגסטון. שניהם שחקנים גבוהים לתפקיד שלהם, אך בעלי רגליים זריזות מספיק כדי לרדוף אחרי גארדים סביב קשת השלוש. היכולות הללו איפשרו ל- Warriors להחליף שחקנים באופן אוטומטי בחסימות. רוב הקבוצות האחרות שינסו את הטקטיקה הזו ימצאו את עצמם עם מיסמאטצ’ בהגנה. הוורסטיליות ההגנתית של איגודלה וליוינגסטון, בנוסף ליכולות דומת של גרין ובארנס, היתה הבסיס להצלחה ההגנתית של ה- Warriors בעונה החולפת.
בצד השני של המגרש, נראה כי השניים מעדיפים לתת את הבמה לאחרים. אפילו כששיחקו עם החמישיה השניה, העדיפו את המסירה: ליוינגסטון ואיגודלה לקחו בעונה החולפת 0.25 ו- 0.22 זריקות לדקת משחק בהתאמה. שחקני ספסל אחרים, כמו ברבוסה וספיידס, לקחו 0.34 ו- 0.54 זריקות לדקת משחק בהתאמה. הסטטיסטיקה הזו מעידה בעיקר על הבנת משחק ואופי קבוצתי, ולאו דווקא על כישרון התקפי. לליוינגסטון יתרון גובה משמעותי על כמעט כל שחקן ששומר עליו, והוא תמיד יכול לזרוק מעליו מחצי מרחק. גם לאיגודלה יכולות התקפיות מוכחות, ובעברו מספר עונות עם קרוב לעשרים נקודות למשחק. למרות זאת, השניים לא ממהרים לזרוק. לליוינגסטון היה משחק פיק אנד רול יעיל מאוד עם מוריס ספיידס בשתי העונות האחרונות. לאיגודלה ראיית משחק והבנת משחק נהדרות והוא כמעט תמיד יעדיף עוד מסירה. עד כדי כך, שלפעמים זה נדמה כאילו השניים חסרי בטחון בהתקפה. סטיב קר דירבן אותם לזרוק לא פעם.

גם איגודלה וגם ליוינגסטון הגיעו ל- Warriors כשחקנים חופשיים. איגודלה היווה תוספת נוצצת ל- Warriors כשהצטרף לקבוצה שניצחה אותו בפלייאוף. מרגע שחבר לקרי ותומפסון, נראה היה שאיגודלה שמח לצמצם את האחריות ההתקפית שרובצת על כתפיו. ברוב שנותיו ב NBA הוא היה המוציא לפועל העיקרי בהתקפה. עם הצטרפותו ל- Warriors, הפך לאיש למשימות מיוחדות בהגנה. בהתקפה הוא בעיקר זרק אם וכאשר הוא חופשי, מה שלא הפריע לו לקח זריקות מכריעות ולקבור אותן, לעיתים משלוש. בעונתו הראשונה ב- Warriors, תחת מארק ג’קסון, היה שחקן חמישיה. עקב הירידה בכושרו של האריסון בארנס, סטיב קר העדיף להעלות את איגודלה מהספסל. זה עבד נפלא כל העונה. כשהיו בפיגור 1-2 בגמר 2015 מול קליבלנד, חזר איגודלה לחמישייה, במקומו של בוגוט. החמישייה הזו שינתה את הסידרה והביאה אליפות ל Warriors. איגודלה נבחר ל MVP של הגמר.

למרות היותו שחקן ספסל באופן רישמי, איגודלה תמיד על המגרש ברגעי ההכרעה. סטיב קר סומך עליו בצורה מוחלטת. בכל הזדמנות שיש לו מרבה המאמן להלל ולשבח את חוכמת המשחק של איגודלה. אני לא יכול שלא להסכים איתו. כמעט בכל פעם שאיגודלה עולה מהספסל משהו טוב קורה ל- Warriors. לאנשים שפחות מבינים כדורסל, האופי הקבוצתי של איגודלה יכול להראות כחוסר אסרטיביות ובריחה מאחריות. מישהו זוכר את בראד גילברט? כן, נכון, הטניסאי היהודי-אמריקאי שבשנות ה-80 הרבה להתרוצץ בטורניר הטניס הבינלאומי ברמה”ש. ובכן, הבחור החביב היה למשך מספר חודשים איש צוות בתוכנית הבוקר של תכנת רדיו מקומית. זו היתה השנה הראשונה של איגודלה ב- Warriors. גילברט לא הפסיק לבקר את איגודלה ואת החוזה השמן שלו. כמה שהוא טעה. אין לי ספק שבלי איגודלה ה- Warriors לא היו זוכים באליפות.

בניגוד לאיגודלה שהגיע ככוכב וזכה לחוזה שמן, ליוינגסטון הגיע ל- Warriors למלא חור ספציפי: עמדת הרכז המחליף. מאז ג’ארט ג’ק, זו היתה נקודת תורפה ב- Warriors. ליוינגסטון מילא את החלל בצורה מושלמת. מי שהגיע ל- NBA ככישרון גדול, מצא את עצמו נודד בין קבוצות NBA לאחר פציעה מחרידה בברך, שכמעט גמרה לו את הקריירה. הבית החם שמצא ב- Warriors הוא ללא ספק פיסגת הקריירה שלו. הוא מתאים לקבוצה כמו כפפה ליד. בהגנה הוא טוב מקארי, ובהתקפה הוא מהווה אתגר לשומרים הנמוכים ממנו בראש. ליוינגסטון אינו קלעי גדול, כמעט אף פעם לא יזרוק מעבר לקשת, אבל מחצי מרחק יש לו קליעה אמינה ואם הוא מתחמם הוא יכול להכריע משחק.

יהיה מעניין לראות איך ישתלבו איגודלה וליוינגסטון בפאזל החדש שנוצר. כשישחקו לצד הכוכבים, יש להניח שתפקידם לא ישתנה בהרבה: הנעת כדור וזריקה כשהם פנויים. כשארבעת הגדולים ינוחו, ימצאו את עצמם איגודלה וליוינגסטון אחראיים על השגת נקודות. ברבוסה וספיידס כבר לא בקבוצה, ויש לשער שהנטל ההתקפי עליהם יגדל. דיוויד ווסט אולי יוכל לעזור. אם זה לא יעבוד, יהיה מעניין לראות איך סטיב קר ישחק עם הרוטציה, כדי להשאיר תמיד לפחות סקורר אחד על המגרש.
בסוף החודש זה מתחיל.