הייתי שם: ווריורס (4-25) 104 – ג’אז (11-18) 74, ניצחון גדול לגולדן סטייט

hoops.co.il
במשחק הזה הייתי מטעם אתר הופס, ואני מזמין אתכם לקרוא את התקציר ולהמשיך לקרוא את הכתבה באתר הופס:

הערב, 20.12.2016, נערך משחק בין שתיים משלוש קבוצות ההגנה הטובות בליגה. זו לא הכותרת שניתן לצפות במשחק של גולדן סטייט, אבל זה מה שהיה הערב באורקל, במשחק שבו התעללו הווריורס בג’אז הפצועים. 4 רבעים של הגנה מצוינת, בתוספת 3 רבעים של התקפה טובה לא השאירו ליוטה שום סיכוי.

המשחק הערב היה השני העונה בין הג’אז לווריורס, אך לדעתי אין להסיק מהמשחקים הללו ולו מסקנה אחת לגבי יחסי הכוחות האמיתיים בין השתיים. למשחק הקודם, שנערך ביוטה, רוב החמישייה של הג’אז לא התלבשה כלל, ולווריורס הספיק אז רבע אחד טוב כדי לנצח. גם הערב חסרו הג’אז לפחות שני שחקני מפתח. יוטה בהרכב מלא היא קבוצה טובה. טובה מאוד אפילו. תישאלו את הרוקטס, שהפסידו לג’אז ב-19 הפרש לפני שלושה שבועות ומאז לא הפסיקו לנצח (עד הערב). עד כמה יוטה טובים? מקום שלישי בליגה ביעילות הגנתית: לפני הקליפרס והספרס. גם בהתקפה הנתונים מרשימים: מקום שמיני בליגה, למרות הפציעות. מתוך 29 משחקים העונה, גורדון הייוארד שיחק 22 משחקים, דריק פייבורס 14, וג’ורג’ היל 11 בלבד – מדובר בשלושה שחקני חמישייה שאחראים ליותר מ-50% מהנקודות של הקבוצה בממוצע למשחק. עכשיו תחשבו היכן הם היו אלמלא הפציעות. נכון, הווריורס טובים יותר – אבל לא עד כדי כך. כמו שיוטה שיחקו הערב, לא נראה שהם בעצמם האמינו שיש להם סיכוי כלשהו לגנוב ניצחון.

החימום הערב היה טיפה שונה מהרגיל: הווריורס זרקו לסל המזרחי (בדר”כ הם מתחממים בצד המערבי לפני המשחק) כך שהזריקה המסורתית של קארי מהמסדרון לא נכללה בהצגה, אבל חוץ מזה הכל היה כתמול שלשום: קארי מתרגל זריקות כמעט מהחצי ומקדיש דקות ארוכות לחתימה על חולצות ומזכרות, דוראנט מתרגל שלשות קשתיות במיוחד ורוקד על קו העונשין, ורק קליי מתרכז בזריקות אותן הוא לוקח במשחק עצמו.

להמשך – לחצו על מנת לעבור לאתר הופס לכתבה שלי המתפרסמת שם.

נתראה כאן בבלוג אחרי המשחק עם הברוקלין נטס ב-22 לחודש.

הייתי שם: התקפת טילים באורקל – הווריורס הפסידו לרוקטס 132-127

hoops.co.il
במשחק הזה הייתי מטעם אתר הופס, ואני מזמין אתכם לקרוא את התקציר ולהמשיך לקרוא את הכתבה באתר הופס:

לג’יימס הארדן חשבון ארוך עם הווריורס. עם קבוצתו המתחדשת הוא הגיע לאורקל הערב והנחיל הפסד ראשון לגולדן סטייט אחרי 12 ניצחונות. הארדן שלט היטב בקצב המשחק, ולמרות יום קליעה בינוני מבחינתו, הוביל את יוסטון לניצחון חוץ מרשים: 127-132 אחרי שתי הארכות.

בשנתיים האחרונות הרוקטס אכלו הרבה קש מהווריורס. 0-8 לגולדן סטייט בשתי העונות הרגילות, ובנוסף הדיחו הווריורס את הרוקטס פעמיים בפלייאוף, 1-4 בשני המקרים. לרוקטס יש קבוצה שונה השנה, תחת שרביטו של ד’אנטוני. אריק גורדון וראיין אנדרסון שהצטרפו מחזקים בצורה משמעותית את האיום מבחוץ, כשעזיבתו של הווארד קיבעה סופית של מעמדו של הארדן כמנהיג הבלתי מעורער, וכנראה שיפרה את האווירה בחדר ההלבשה. כשמסתכלים על מספר האסיסטים למשחק אכן רואים שיפור תחת ד’אנטוני: 24.2 למשחק לעומת 22.2 בעונה הקודמת. אלא מה? השנה הארדן מוסר 11.9 אסיסטים למשחק (מקום ראשון בליגה) לעומת 7.5 למשחק בעונה הקודמת. כלומר: סך האסיסטים למשחק ע”י כל שחקני הרוקטס שאינם עונים לשם ג’יימס הארדן ירד השנה ל-12.3 לעומת 14.7 אשתקד. השינוי הזה נובע מהפילוסופיה של ד’אנטוני, ממאמני ההתקפה הטובים ב-NBA בשנים האחרונות. על פי ד’אנטוני, משחק מסירות שבו הכדור עובר מיד ליד אינו רצוי, משום שכל מסירה היא הזדמנות לאבד כדור. במקום זה, הוא שם את הכדור בידיים של הארדן ומבודד אותו באחד על אחד. כשמישהו בא לעזור, משחרר הארדן את הכדור לשלשה או להליי-הופ של קאפלה. זוהי גישה הפוכה לזו של פופוביץ’ וממשיכי דרכו, ביניהם סטיב קר, שדוגלים בהנעת כדור. זה מתבטא היטב בסטטיסטיקה. לשם השוואה: לווריורס 31.1 אסיסטים למשחק, אך למוביל בקטגוריה הזו, דריימונד גרין, יש פחות מ-7 בממוצע.

הארדן וקארי ו- TNT ברקע 1.12.2016

להמשך – לחצו על מנת לעבור לאתר הופס לכתבה שלי המתפרסמת שם.

נתראה כאן בבלוג ביום ראשון בבוקר אחרי המשחק של הווריורס עם הסאנס.