במשחק החוץ האחרון של העונה, הווריורס ניצחו את פיניקס החלשה, ולשתי הקבוצות יש כעת רצף של 13: ניצחונות לווריורס, הפסדים לסאנס. הודות להפסד המפתיע של הספרס ללייקרס, יתרון הביתיות של גולדן סטייט הוא עובדה מוגמרת, 3 משחקים לסיום העונה.
המשחק עצמו היה צמוד יחסית, למרות רבע ראשון אימתני של סטף, בו הוא קלע יותר מכל שחקני פיניקס ביחד: 18-41 לווריורס בתום הרבע הראשון, קארי היה כבר בשלב הזה עם 23 נקודות. הרבע הזה הסתיים באחד המהלכים היותר הזויים שראיתי על מגרש כדורסל: מטר מאחורי קו השלוש, שון ליוינגסטון שלח מסירת הליי-הופ למגי, שהיה לבד לגמרי מתחת לסל של הסאנס. הבשורה הרעה: מגי אפילו לא נגע בכדור. הבשורה הטובה: הכדור פגע בקרש וצלל במפתיע פנימה. שלשה ראשונה לליוינגסטון העונה. אם זה היה נגמר בדאנק או באיבוד כדור, לא היה נרשם לשון ניסיון זריקה, מהסיבה הפשוטה שהוא ניסה למסור. מכיוון שהכדור נכנס, אין ברירה אלא לסמן את זה כניסיון זריקה בדף הסטטיסטיקה: 1 מ-1 לשון מעבר לקשת. אבל האמת היא שליוינגסטון לא ניסה לזרוק. טכנית, שון קלע 1 מ-0, שמבחינה מתמטית זה אינסוף אחוזי קליעה. לא רע.
עד סוף המשחק הווריורס הציגו רמה בינונית, ויום טוב של סטף, שסיים עם 42 נקודות ו-8 שלשות, הספיק. גרין ואיגודלה נחו הערב, וקליי קלע אמנם 22 נקודות, אבל באחוזים רעים. אין הרבה מה להגיד על המשחק הזה, מלבד השורה התחתונה: ניצחון 13 ברציפות, יתרון הביתיות הובטח, חמשת המשחקים הבאים (כולל שני משחקי פלייאוף) יהיו באורקל.
בניגוד לעונה הקודמת, הווריורס מגיעים לישורת האחרונה כשהם בכושר מעולה, למרות המשחק הבינוני הערב בפיניקס. סטף, קליי, אנדרי, ווסט, איגודלה וקלארק נמצאים בכושר הקליעה הטוב ביותר שלהם מתחילת העונה. בדיוק בזמן. גם ליוינגסטון מצא שוב את הטאץ’. גרין לא תלוי ביכולת קליעה כדי להשפיע על המשחק, והבשורה המשמחת מכל: דוראנט אמור לחזור במשחק הבא, ביום שבת, נגד ניו-אורלינס.
שלושת המשחקים הנותרים, נגד הפליקנס, הג’אז והלייקרס, הם חסרי חשיבות. הדבר היחיד שסטיב קר צריך, זה להכניס את דוראנט חזרה לגרוב, ולשמור על הכושר והקצב של שאר השחקנים. בקשת האקרדטציה שלי מטעם הופס למשחק נגד יוטה נענתה בשלילה, אבל אני אהיה שם, הפעם כאוהד מן המניין, יחד עם המשפחה. כולי תקווה שקר לא יכפה מנוחה על הכוכבים.
אני מקווה לכתוב בקרוב קצת יותר על הצפוי בפלייאוף. יש לי גם מה לאמר על המירוץ ל-MVP, ואני אנסה להקדיש לזה פוסט, בתקווה שיהיה לי זמן. כבר עתה, שבוע לפני תום העונה הרגילה, אפשר לציין שהשנה המקום הראשון במערב חשוב מאי פעם. סן אנטוניו נעולה במקום השני, והדרך שלה לגמר המערב תהיה מאוד מאוד קשה. בסיבוב הראשון יפגשו הספרס את ממפיס – קבוצה סופר קשוחה שתקשה עליהם מאוד. בסיבוב השני? ג’יימס הארדן והרוקטס. הספרס עדיין פייבוריטים לעבור את שני הסיבובים הללו, אבל הם יגיעו לגמר המערב עם הלשון בחוץ. לווריורס צפויה דרך קלה בהרבה: פורטלנד או דנבר בסיבוב הראשון, וכנראה יוטה או הקליפרס בשני. מול כל הקבוצות הנ”ל יש לגולדן סטייט יתרון ברור בכישרון ובמאצ’אפ. הקבוצות היחידות שמפחידות אותי במערב הם הספרס, הרוקטס והגריזליס. הווריורס יפגשו רק אחת מהן – בגמר המערב.
GO WARRIORS
