מהרגע הראשון ניתן היה לראות מי רוצה יותר לנצח. ה-Warriors היה חדים, מפוקסים ונחושים, שיחקו חכם בהתקפה וחזק בהגנה, עלו ל-0-7 מהיר ויותר לא הביטו לאחור. זה לא מקרה. נכון שקליבלנד רצו לנצח, אבל עבור אלופי המערב, שהפסידו לקליבלנד 4 פעמים ברציפות עד הערב, הפסד נוסף היה מכה אנושה לביטחון שלהם אם וכאשר הם היו פוגשים שוב את לברון בגמר.
לפני שאפרט יותר ואכנס לדברי פרשנות, הרשו לי לפתוח בניתוח מעמיק ואובייקטיבי, חף מכל דעה קדומה או העדפה אישית. אז ככה:
יייששש!!!!!! הוווו-הוווו!!!! בפרצוף שלך, לברון!!!!!!!!! איייי קאראמבה!!!!!
ואוו, זה היה טוב…
או-קיי, אחרי שנרגעתי, הגיע הזמן לחזור למציאות. ניצחון גדול לווריורס, אין ספק, אבל זה רק משחק אחד. קליבלנד לא שיחקו טוב היום, ואם וכאשר הם יפגשו בגמר כולנו נראה קבוצה אחרת לגמרי. הזריקות שלהם, גם כשהיו פנויות, לא נכנסו. קליבלנד במקום השלישי בליגה באחוזים לשלוש עם 38.5%, לפני הווריורס, אבל הערב הם לא פגעו: לברון עם 1 מ-4, אירוינג עם 1 מ-5, קווין לאב וצ’אנינג פריי עם 0 מ-2 כ”א, ובסה”כ 9 מ-34 (26.5%). לא בכל יום תיפגשו קליבלנד כזו. הווריורס, אגב, לקחו מספר זהה של זריקות מעבר לקשת הערב, אבל קלעו יותר: 15 מ-34, 44.1% לשלוש.
כאמור, עבור הווריורס זה היה משחק מאוד חשוב, כמעט קריטי. אם גולדן סטייט ינצחו את המערב בפעם השלישית ברציפות, הם ללא ספק יפגשו בגמר את קליבלנד. רק פציעה של לברון יכולה למנוע מהקאבלירס את כתר המזרח. אחרי 4 הפסדים רצופים לקליבלנד, כולל 3 בגמר והאחרון בחג המולד, כשהם מאבדים יתרון 14 נקודות 9 דקות לסיום, אין לי ספק שלברון וקיירי נכנסו לראש של הווריורס. אולי אפילו מחסום מנטאלי. הם כמובן לא יודו בכך, אבל אני משוכנע שהווריורס לא רצו להגיע למשחק צמוד עם קליבלנד ברבע האחרון. ללברון, ובעיקר לקיירי אירוינג, יש ביטחון שהם יכולים לנצח משחקים כאלה. הם עשו זאת בעבר הלא רחוק. עבור גולדן סטייט, משחק צמוד שכזה היה יכול להעלות באוב את כל השדים. זו הסיבה שלמרות השמחה על הניצחון הגדול היום, לדעתי קליבלנד עדיין פייבוריטית, לפחות בשלב הזה, בסדרה של הטוב מ-7. הווריורס עדיין צריכים להוכיח שהם יכולים לנצח משחקים עם הבאזר בהתקפה. העונה לא היו להם הרבה הזדמנויות כאלו, ובמעט שהיו הם נכשלו. חובת ההוכחה עדיין עליהם.
כל הכוכבים באו לשחק היום. קווין דוראנט היה פשוט ענק, בשני צידי המגרש. 21 נקודות בלמעלה מ-50% מהשדה, 6 ריבאונדים, 5 אסיסטים והגנה אדירה, כולל על לברון. דוראנט היה בכל מקום, קלע היטב וקיבל החלטות מצוינות. יום נהדר גם לספלאש ברדרס: סטף וקליי עם 5 שלשות בלמעלה מ-40% כ”א, 20 נקודות ו-11 אסיסטים לקארי, 26 נקודות לתומפסון המצויין ומדד של פלוס 41 ב-31 דקות. הספלאש ברדרס היו חדים גם בהגנה. אלו לא חדשות לגבי קליי, אבל אי אפשר שלא לציין את השיפור במשחק ההגנה של קארי מאז תחילת העונה. חלפו הימים בהם כל גארד מתחיל היה עובר אותו בכדרור. קארי מזיז את הרגליים נהדר בהגנה, ומקשה על הג’אמפים של היריב. גם בחטיפות קארי חוזר לימים הטובים מהעונה הקודמת: 4 חטיפות הערב. גם דריימונד בא לעבוד: 11 נקודות, 13 ריבאונדים, 11 אסיסטים, 5 חסימות, וכמובן משחק הגנה פנטסטי. פלוס 42 נקודות לווריורס כשדריימונד על הפרקט הערב. מדהים. עוד סטטיסטיקה שאהבתי אצל גרין: 0 זריקות משלוש. נאדה. דריימונד לוקח העונה 3.3 זריקות מעבר לקשת בממוצע, אך קולע רק שליש מהן. הוא הרבה יותר יעיל מחצי מרחק או כשהוא תוקף את הסל.
כשכל הכוכבים משחקים ככה, באמת יהיה קשה לנצח את גולדן סטייט, אבל זה לא נגמר שם. ערב נפלא היה גם לפצ’וליה, בעיקר בהגנה. לא פעם הוא מצא את עצמו שומר על לברון אחרי חילוף, אך איכשהו הווריורס יצאו מזה עם הגנה חכמה של זאזה ועזרה של החברים כשלברון שם את הכדור על הרצפה. פצו’ליה גם נלחם ללא מורא בגבוהים של קליבלנד, ולא פעם יצא כשידו על העליונה. זאזה בכושר מצויין לאחרונה, וההוכחה הטובה ביותר לכך היא שבניגוד לתחילת העונה, הוא לא רק פותח בחמישיה, הוא גם מסיים לא פעם את הרבע השני (והרביעי במשחק צמוד). קר סומך עליו, ונראה שכבר לא עוברים אוטומאטית לחמישיית המוות ברגעים הקריטיים. זה קצת בא על חשבון איגודלה, שהעונה חלה נסיגה קלה ביכולתו. נסיגה או לא, הערב הוא היה מצויין: 14 נקודות ב-100% מהשדה, כולל שתי שלשות. איגודלה גם נשא (חלקית) בנטל השמירה על לברון, בהצלחה לא מבוטלת. אי אפשר בלי שון ליוינגסטון, שבגיל 31 נותן את העונה הטובה בקריירה שלו. הקליעה שלו מחצי מרחק אמינה מתמיד. שון משחק עם המון ביטחון וכמעט לא טועה. כמעט 60% מהשדה לליוינגסון העונה, שני בווריורס רק למגי שבעיקר מטביע. 13 נקודות עם 6 מ-7 מהשדה הערב. נהדר. גם מגי ודייויד ווסט נתנו תרומה יפה בשני צידי המגרש הערב. קלארק ולוני היו חלשים. לגבי איאן קלארק, אין מה לדאוג: הוא נותן עונה טובה מאוד, והוא עוד ירבה לתרום בהמשך.
תרשו לי מילה לגבי לברון. האיש שחקן ענק, אין ספק, אך הפלופים וההצגות שלו הם פשוט גועל נפש. הוא היחיד מבין הגדולים בהסטוריה שהכנים את הפלופ לרפרטואר שלו. הערב הוא הצליח לגנוב מהשופטים האומללים עבירה קשה (FLAGRANT) לדריימונד ושתי זריקות מהקו. אם כבר מדברים על השיפוט, אין לי מילים לתאר את הטימטום: העבירה הרגילה לחלוטין של דריימונד, שזכתה להצגה מעוררת רחמים של לברון, נגמרה בדקות ארוכות של צפייה בהילוכים חוזרים, תקשורת בלתי נגמרת עם מרכז הבקרה בניו ג’רזי והחלטה בזויה בסיום. אם זו ההחלטה בתום עיקוב שכזה, עדיף לוותר על התהליך. יקבלו נא השופטים את ההחלטה במקום, ונחייה עם הטעיות שלהם. עדיף מאשר לחכות דקות ארוכות לקבל אותן טעויות. אגב, בהתקפה הבאה, כדי לפצות, שרקו השופטים לעבירת תוקף של לברון, שספק רב את נעשתה. פשוט בושה. אני יודע שדריימונד הרויח את המוניטין שלו ביושר, אבל בכל זאת, קצת הגיון…
עיסוקים ועבודה מנעו ממני להעלות פוסטים לגבי שני המשחקים האחרונים של הווריורס, בבית נגד מיאמי ודטרויט. בשניהם ניצחו ה-Warriors אחרי מחצית ראשונה לא משכנעת. אפשר להבין – המשחק נגד קליבלנד היה ברקע וקשה להאמין שלא היה קצת בראש של השחקנים. הסבב הנוכחי של משחקי הבית ייגמר ביום רביעי, אז מגיעים אוקלהומה סיטי ווסטברוק לביקור. נקווה שלא תהיה נפילת מתח.
GO WARRIORS
