ניצחון חוץ מרשים בבוסטון, 88-104 ל-Warriors

celtics
לסלטיקס אין שמות מפוצצים, אבל יש להם מאמן טוב ותוכנית משחק, וברוב המקרים זה מאפשר להם להשאר צמודים לגולדן סטייט. שנה שעברה הווריורס היו צריכים שתי הארכות כדי לנצח בבוסטון גארדן, כשבמפגש באורקול ניצחו הסלטיקס. גם בעונה שלפני כן, עונת האליפות של ה-Warriors, המשחקים היו צמודים. לא הפעם. רבע שלישי קטלני לא השאיר למארחים הירוקים שום סיכוי.

כמו תמיד, הווריורס פתחו בצורה מהוססת, אבל דקות טובות של קליי השאירו אותם במשחק. במצב של 12-12 הובילו דוראנט ותומפסון את ה-Warriors לריצה של 0-9, כשגם פצ’וליה שותף לחגיגה. כשירד פצ’וליה לספסל, נכנס מקאדו כמחליף גבוה ראשון בפעם הראשונה העונה. אהבתי את האנרגיה שלו ואת הניידות שלו בהגנה. הוא הגבוה היחיד של הווריורס שיכול לעשות חילוף עם גארד על קשת השלוש בלי צורך בעזרה. בהתקפה הוא עדיין מוגבל, וניכר שהוא צריך דקות כדי לקבל ביטחון. גם בריבואנד יש מקום לשיפור. הדקות איתו היו לא טובות לווריורס, לאו דווקא בגללו. קארי החטיא כמה זריקות והסלטיקס, שחזרו לקלוע, הקטינו את הפער ל-2 בלבד בסוף הרבע.

הרבע השני היה יחסית צמוד, כשהיתרון של האורחים נע לרוב בין 4 ל-8 נקודות. קארי לא מצא את הטבעת, רק 6 נקודות היו לו בחצי הראשון, אבל קליי ודוראנט היו חדים וגולדן סטייט ירדו למחצית ביתרון 7. ואז הגיע הרבע השלישי. רוב הניצחונות של ה-WARRIORS העונה הגיעו לאחר רבע אחד מוצלח במיוחד, בו הם הצליחו לברוח מהיריבה, וכך היה ברבע הזה, שניפתח בריצה של 3-24 תוך 6 וחצי דקות. 28 הפרש וגארבג’ ארוך עד לסיום. שוב ראינו את הקבוצה עליה פינטזנו: הגנה זריזה, חטיפות כדור, ריצה למתפרצות, משחק מסירות ללא דופי וקליעות מכל מרחק. זאת היתה הריצה הטובה ביותר של הווריורס העונה, והיו בה מספר אלמנטים שונים מרוב הריצות עד עתה:

1. התרומה של קארי היתה בעיקר בהגנה. ערב קליעה חלש היה לקארי היום, אבל במהלך הריצה הוא היה פנטסטי בהגנה, כשהוא חוטף ומפריע למשחק המסירות של הסלטיקס.

2. פצ’וליה שותף מלא לריצה. רוב הריצות השנה יוצרו ע”י חמישייה נמוכה. הפעם עשתה זאת החמישיה הפותחת.

3. כולם קולעים, וזה כולל את כולם. קליי ודוראנט המשיכו להצטיין, קארי סוף סוף קלע מעבר לקשת, גרין השחיל שתי שלשות, וזזה חתם את הריצה בקליעה מחצי מרחק וריקוד סוער.

הרבע השלישי הסתיים ביתרון 29, אך מכאן ואילך היתה נפילה הדרגתית, שהכריחה את קר להחזיר את קארי למגרש. הסלטיקס ניצחו את הרבע האחרון 18-31, אבל לרגע לא איימו על הניצחון. הפער הצטמק עד ל-11 נקודות, 86 שניות לסיום, אך קארי, עם 5 נקודות רצופות, חתם סופית את התוצאה.

משחק נהדר לקליי ולדוראנט, עם קליעות באחוזים טובים מכל הטווחים והגנה טובה כרגיל. אחרי שלושה רבעים, מדד הפלוס-מינוס שלהם היה מטורף: 37+ לקליי, 41+ לדוראנט. מעבר לשלשות ולאתלטיות, דוראנט הביא לווריורס השנה אלמנט שלא היה להם הרבה שנים: משחק בפוסט עם הגב לסל. לדוראנט גובה של סנטר, אך אין סנטר בליגה שיכול לשמור עליו, אז לרוב שמים עליו שחקן נמוך. כשדוראנט לוקח את השחקן שלו לפוסט עם הגב לסל, הוא מעמיד את ההגנה בדילמה חסרת פיתרון: ללא שמירה כפולה דוראנט יקלע בקלות מעליו. מי יבוא לעזור? פצ’וליה או גרין מחכים לדאנק מתחת לסל, איגודלה או ליוינגסטון מחכים להזדמנות לחתוך לתוך הצבע, סטף וקליי אורבים על קשת השלוש. בעיה.

שנה שעברה ה-Warriors הגיעו למילווקי ערב אחרי משחק קשה וארוך במיוחד בבוסטון, וספגו הפסד ראשון אחרי 24 משחקים. מחר הם שוב במילווקי אחרי ערב בבוסטון גארדן. ארבעת הגדולים שחקו הרבה היום, כשסטף מעל כולם עם 36 דקות. הבאקס מפוצצים בכישרון אך צעירים וחסרי ניסיון. הם כבר הוכיחו שיש להם יכולת להתמודד עם הווריורס, ואם הם יתנו מחר משחק טוב הם בהחלט יכולים לנצח. אולי סוף-סוף נראה משחק שמוכרע עם הבאזר?

GO WARRIORS

ניצחון קשה ל-Warriors באורקול, 120-133 על פיניקס

warriors-suns
התוצאה משקרת, אבל ניצחון זה ניצחון. ה- Warriors התגברו על משחק מצויין של הסאנס והצליחו להכריע את המשחק בזכות ריצה מאוחרת בחמש הדקות האחרונות. ליאנדרו ברבוסה התקבל בתשואות ונתן משחק נהדר, שלא הספיק לאורחים.

כמו הרבה משחקים העונה, ה-Warriors התקשו בפתיחה. הסאנס תקפו את קארי ופצ’וליה בהגנה שוב ושוב והצליחו להשיג נקודות. בפעם בשניה ברציפות נכנס מגי כחילוף ראשון במקום פצ’וליה, אך למרות שיפור קל בהגנה, פיקינס שמרה על היתרון, כשהם משחקים בצורה חכמה ואגרסיבית ונהנים מאיבודי כדור של הווריורס. הסאנס מזכירים לי את פורטלנד: גארדים זריזים שמשחקים עם המון בטחון וחבורה עקשנית של שחקנים מסביבם. מאוד התרשמתי מדווין בוקר, שיכול לייצר לעצמו זריקה בכל רגע נתון. הוא יהיה כוכב ב-NBA. את הרבע הראשון סיימו הסאנס ביתרון 4, כשה- Warriors לא מצליחים לעצור אותם בהגנה. גרין הרבה להתווכח עם השופטים והתפלאתי שלא חטף טכנית, כהרגלו.

המגמה התחזקה ברבע השני, והסאנס הגדילו את יתרונם עד ל-9 נקודות. קליי ירד לספסל עם עבירה שלישית בפיגור 7, וה-Warriors עברו לשחק עם חמישייה סופר נמוכה: ארבעה גארדים וגרין. השינוי המיוחל הגיע דקה לאחר מכן, עם כניסתו של דוראנט. השופטים נתנו לגולדן סטייט להרביץ בהגנה, וה-Warriors ניצלו את זה לחטוף כדורים ולרוץ 4-16, בניצוחם של קארי ודוראנט. למחצית ירדו הווריורס ביתרון 3.

את המחצית השנייה פתחו הסאנס באותה טקטיקה ותקפו את קארי בהגנה, אלא שהפעם ה-MVP היה מוכן עם חטיפה וסחיטת עבירת תוקף. דקות מצוינות של בוקר שמרו את פיניקס במרחק נגיעה. המהלך של המשחק אירע דקה ו-50 לסוף הרבע: איגודלה החטיא ליי-אפ בהתקפת מעבר (כמו הרבה פעמים העונה), פיניקס השתלטו על הריבאונד ומסירה מחוף לחוף השאירה את בוקר לבד להטבעה קלה, כשדוראנט דולק בעקבותיו, כארבעה מטרים מאחור. איכשהו KD הצליח לסגור את הפער וחסם את בוקר, הכדור החוזר הגיע לקארי שחצה את קו האמצע ועלה לשלוש שני מטר מאחורי הקשת. הכדור נכנס, היתרון קפץ ל-9 והקהל היה בטירוף. כל המהלך הזה נמשך 10 שניות בלבד. הווריורס הצליחו להגדיל את היתרון עד ל-12 לפני שהסאנס הקטינו ל-7 הפרש עם סיום הרבע.

התחושה היתה שגולדן סטייט בדרך לניצחון קליל, אבל פיניקס לא ויתרה, ופתחה את הרבע האחרון בנחישות ובבטחון. היתרון נעלם תוך שתיים וחצי דקות ופיניקס עלתה ליתרון שצמח עד ל-5 נקודות, 6 דקות לסיום המשחק. קר לקח פסק זמן והווריורס חזרו עם חמישיית המוות בשינוי קל: ליוינגסטון במקום איגודלה, וגם חזרו ליסודות: פיק-אנד-רול של קארי עם גרין, שהשאיר את דוראנט חופשי ל-3 מהפינה. השלשה של דוראנט נתנה את האות לריצה שבמהלכה קליי להט מעבר לקשת, ובסופה פיק-אנד-רול נוסף של קארי עם גרין, שהסתיים בדאנק מצלצל של דריימונד: 1-15 ל-Warriors תוך פחות מ-3 דקות, והסאנס הרימו דגל לבן.

30 לקארי, 30 לתומפסון, 29 לדוראנט. עוד משחק מצויין של גרין ודקות נהדרות של הרוקי מקאו מהספסל, אבל מעל כולם היה הלילה קליי, שהתחמם בדקות הגורליות וניצח את המשחק עבור גולדן סטייט. זה היה המשחק הטוב ביותר שלו העונה, והוא יכול עוד לתת הרבה יותר. מכיוון שאי אפשר בלי טיפה פסימיות הצצתי לבדוק את מדד הפלוס-מינוס של פצ’וליה: מינוס 6 – הגרוע בקבוצה, ולא בפעם הראשונה. מה יהיה?

ה-Warriors יוצאים למסע של ארבעה משחקים במזרח, כשמאזנם עומד על 2-8. אחרי עשרה משחקים עדיין לא זכינו לראות את ה-Warriors יוצאים להתקפה האחרונה על מנת להכריע משחק, או לכפות הארכה. כל המשחקים עד כה הוכרעו קודם לכן. מעניין יהיה לראות אילו תרגילים מכין קר, ומי מבין שלושת הסקוררים יקח את הזריקה המכריעה. הווריורס זקוקים לכמה משחקים כאלו העונה כדי להיות מוכנים לפלייאוף. יש לי הרגשה שלפחות אחד מארבעת המשחקים הקרובים יספק לנו דרמה כזו. אולי ביום רביעי בטורונטו?

GO WARRIORS