התפרקות בדנבר – הווריורס הובסו 132-110

במשחק החמישי העונה אירחו הווריורס את אוקלהומה, למפגש הראשון אי פעם של ווסטברוק ודוראנט כיריבים. זה היה מפגש טעון, ולמרות שגולדן סטייט ניצחו בקלות, זה היה כרוך בהרבה אנרגיה אמוציונאלית. למחרת הווריורס התייצבו בסטייפלס סנטר למפגש עם הפגייה של הלייקרס והובסו. בשלושת הימים האחרוונים התסריט חזר על עצמו: משחק ראשון לדוראנט באוקלהומה מאז עזב, שוב ניצחון קל ושיא של אנרגיה אמוציונאלית, ושוב התפוררות מוחלטת במשחק הבא, הפעם בדנבר.

המשחק היה גמור כבר בחצי הראשון, בו קלעו הנגטס 79 נקודות לעומת 54 של הווריורס. ב-24 הדקות הללו קלעו הנגטס 16 שלשות ב-70% (5 מ-19 לווריורס), והתעללו בווריורס מתחת לסל עם 31 כדורים חוזרים לעומת 12 של גולדן סטייט, כולל 0-17 בנקודות כתוצאה מריבאונד התקפה. המשחק באוקלהומה העלה לכותרות את ה-cupcake כדימוי לרכות. יצא לי כבר לטעום cupcakes קשים בהרבה ממה שראיתי הערב בהגנה של הווריורס. לגבינה שוויצרית יש פחות חורים. הווריורס הגיעו מתים לחלוטין למשחק הזה, ולא הראו אפילו צל של רוח לחימה. שני המשחקים האחרונים, בממפיס ובאוקלהומה, הוציאו מהם את כל האנרגיה. משחק שלישי תוך ארבעה ימים, ולווריורס פשוט לא נשאר דלק.

16 שלשות בחצי שווה לשיא NBA, והנגטס המשיכו להשוות שיאים, כאשר הוסיפו עוד 8 בחצי השני: 24 שלשות (שווה לשיא NBA למשחק) ב-60%. רוב השלשות היו חופשיות לגמרי. הווריורס במקום ראשון בליגה בשמירה על קשת השלוש. לא הערב. הנגטס השיגו איזו זריקה שרצו, השתלטו על הכדורים החוזרים ופשוט מעכו את הווריורס, שלמעט דוראנט נראו חסרי עניין במשחק. אפילו לגרין לא היו אנרגיות הערב. תומפסון קיבל מנוחה עקב פציעה בעקב, וקארי נתן את אחד המשחקים החלשים בקריירה, בשני צידי המגרש: בהתקפה סטף קלע 11 נקודות כולל 1 מ-11 לשלוש, ובהגנה הוא גרם לג’מיר נלסון, או-טו-טו בדיור מוגן, להראות כמו סופר-סטאר.

היתרון צמח עד ל-28, וסטיב קר הבין שהערב הוא לא יקבל דבר מהכוכבים שלו, אז הוא הושיב אותם על הספסל. הרבע הרביעי נפתח בפיגור 22, כשקר מעלה את מקאו, קלארק, לוני, וובר וג’ונס. למי שלא מכיר: פטריק מקאו, גארד רוקי, מקום 9 בווריורס מבחינת דקות למשחק; איאן קלארק, גארד, מקום 8 בווריורס בדקות למשחק; קוון לוני, פורוורד, מקום 12 בדקות למשחק; דיאנטה וובר, גארד, שחקן ליגת פיתוח שחתם על הארכת חוזה ל-10 ימים, במשחקו הרביעי בקבוצה; דמיין ג’ונס, סנטר רוקי, שבילה את רוב העונה בליגת הפיתוח וכמעט לא שיחק במדי גולדן סטייט. החמישייה הנ”ל, בתוספת מקאדו שהחליף את לוני, קצה הספסל של הווריורס, שיחקה חזק. סוף סוף ראינו שחקני הגנה מזיזים את הרגליים ונאבקים על ריבאונד. מול המחליפים של דנבר זה עבד לא רע: וובר שיחק מצויין בהגנה, מקאו הוביל את ההתקפה, ושבע וחצי דקות לסיום היתרון קוזז ל-9 בלבד. משחק פתוח לגמרי.

היה מעניין לראות את הדינמיקה על הספסל של גולדן סטייט. בזמן שהמחליפים פתחו מחדש את המשחק, הכוכבים נעמדו על הרגליים ועודדו אותם מבחוץ. אפשר להנות מהווריורס גם כשהם משחקים חרא. מייק מלון, מאמן דנבר, החזיר את החמישייה הפותחת. סטיב קר העדיף לתת למחליפים לשחק. האמת? אני מסכים ב-100% לצעד הזה. קארי וגרין היו חלשים. אם דוראנט היה נכנס אז זה היה גומר לגמרי את השטף הקבוצתי: שחקני הספסל היו בוודאי מוסרים לו את הכדור ומסתכלים. עדיף היה לתת לזה להמשך, למרות שקשה היה לראות את קצה הספסל של גולדן סטייט מתגבר על החמישייה של דנבר, אפילו כשהם חסרים הרבה חלקים. ואכן, כך היה: הנגטס רצו 0-8 וסגרו סופית את הדלת. הפסד תשיעי לווריורס העונה, כמו בכל העונה הקודמת.

שתי הקבוצות היו חסרות שחקני מפתח: תומפסון, ליוינגסטון, פצ’וליה ודייויד ווסט אצל הווריורס – קנת פאריד, דנילו גלינארי, ווילסון צ’נדלר, דרל ארתור ועמנואל מודייה אצל הנגטס. זה לא מה שהכריע את המשחק, להיפך: למרות שתומפסון הוא האולסטאר היחיד ברשימה הזו, פאריד וגלינארי הם שחקנים מובילים בדנבר. רשימת הפצועים והחולים דווקא נתנה יתרון לווריורס.

דנבר במקום ה-8 במערב, עם יתרון משחק וחצי על פורטלנד. שתי הקבוצות עשו לאחרונה טרייד: מייסון פלמלי לדנבר, יוסוף נורקיץ’ ובחירת דראפט ראשונה לפורטלנד. אם המטרה היא פלייאוף השנה, זהו טרייד מצויין לדנבר. פורטלנד כנראה ויתרו על העונה. המקום היחיד בפלייאוף שנותר בר השגה הוא המקום השמיני, וכנראה שהבלייזרס לא ממש ששים לפגוש את גולדן סטייט בסיבוב הראשון. עדיף ללכת לדראפט.

עוד יומיים סקרמנטו באים לביקור, ואח”כ, סוף סוף, הפגרה המיוחלת של האולסטאר. הווריורס זקוקים למנוחה. קר וארבעת הכוכבים יטוסו לניו-אורלינס, אבל לפחות תהיה מנוחה מנטאלית מהלחץ של המשחקים. מזל טוב, שון ליוינגסטון, להולדת הבת!

GO WARRIORS

אין הגנה, יש ניצחון – 119-127 על דנבר באורקל

ה-Warriors נתקלו הערב בקבוצה צעירה עם הרבה כישרון ומעט נסיון. דנבר צמודה לסקרמנטו במאבק על המקום השמיני במערב. לדעתי הם לא יגיעו לשם השנה, אבל עם חיזוק פה ושם וקצת יותר נסיון יש להם עתיד ורוד. בינתיים, גם יום בינוני של הווריורס, בעיקר בהגנה, מספיק עבור ניצחון.

הרבה דובר על השיפור בהגנת הווריורס מתחילת העונה. סטיב קר ייחס את זה בעיקר לתיאום שמגיע עם הזמן. עם זאת, חלק מאוד מרכזי בהצלחה הגנתית הוא תוצאה של רצון ורוח לחימה. לא פחות, ולעיתים אפילו יותר, מטקטיקה ותיאום. בעונה הארוכה של ה-NBA, קשה מאוד להביא את רוח הלחימה הזאת כל ערב. יש מספר קטן מאוד של שחקנים שעושים זאת כל משחק. לווריורס יש שחקן כזה – דריימונד גרין, אבל הערב ראינו הגנה נירפית, חדירה, ונטולת רוח קרב, בעיקר במחצית הראשונה. הנגטס ניצלו זאת והצליחו להשאר צמודים ל-Warriors במשך כל המחצית הראשונה, למרות משחק התקפה לא רע בכלל של גולדן סטייט.

ברבע השני ניתן סוף סוף היה לראות סימנים של מאמץ הגנתי, בעיקר מצד גרין ודוראנט, אולם בשלב הזה כבר היו האורחים בגרוב בהתקפה, וקשה מאוד היה לעצור אותם. גלינארי, צ’נדלר ויוקיץ’ התחממו וקלעו היטב. גם שחקני הספסל, בראשות בארטון ונורקיץ’ היו חמים ובמשך 24 דקות של החצי הראשון ראינו הרבה התקפה ומעט מאוד הגנה. 64-68 לווריורס במחצית, כאשר הנגטס קולעים ב-54% מהשדה ומקבלים 28 נקודות מהספסל שלהם. בכל פעם שנראה היה שגולדן סטייט בדרך לברוח, לאורחים מדנבר היתה תשובה.

אחרי תצוגה הגנתית קטסטרופאלית בחצי הראשון, הידקו קצת הווריורס את ההגנה בחצי השני. הנגטס, כאמור, כבר צברו ביטחון והיה קשה לעצור אותם. למרות זאת, בעזרת מאמץ קצת יותר חזק בהגנה ודקות טובות של קארי, קליי ודוראנט בהתקפה, הצליחו ה-Warriors לברוח מעט, ורוב הרבע השלישי היתרון נע בין 6 ל-10 נקודות. יתרון שיא של 14, 45 שניות לסיום הרבע, קוזז ל-9 עם הירידה להפסקה שבין 2 הרבעים האחרונים. גם בתחילת הרבע הרביעי לא הצליחו הקבוצות לייצר ריצה. היתרון נע סביב ה-10 נקודות, כשהווריורס מנצלים את יתרון הגובה של השחקן עליו שומר ג’אמיר נלסון הנמוך. שוב ושוב קלעו שחקני גולדן סטייט מעליו, בעיקר שון ליוינגסטון, שנתן רבע אחרון נהדר. שלוש וחצי דקות לסיום עלו הווריורס ליתרון 15, וכשנראה היה שהמשחק גמור, הנגטס רצו 2-11 תוך שתי דקות והיתרון קוזז ל-6 בלבד. 66 שניות לסיום יכול היה האריס לחתוך את היתרון ל-3, אולם הוא החטיא שלשה פנויה לגמרי, למזלם של המקומיים. שני סלים גדולים של דריימונד, השני תוך כדי ריבאונד התקפה שמעניק לו טריפל דאבל, חרצו את גורל המשחק.

חצי שני משופר בהגנה הספיק הערב לניצחון. הנה ההבדלים: לעומת החצי הראשון, בו קלעו הנגטס 64 נקודות ב-54%, בחצי השני הם נעצרו עם 55 נקודות ב-41.5% בלבד. גם מתחת לסל היו לווריורס יום סביר: בסה”כ לקחו הנגטס, קבוצת הריבאונד הטובה ה-NBA, חמישה ריבאונדים יותר מאשר הווריורס. סביר בהחלט.

אה… הייתה גם התקפה במשחק. כל שלושת הסקוררים היו טובים היום. זו הפעם ה-12 העונה שסטף, קליי ו-KD עם 20 נקודות או יותר כל אחד. הווריורס בלתי מנוצחים עדיין המשחקים האלו. קליי עם 4 מ-7 לשלוש, דוראנט עם למעלה מ-50% מהשדה, קארי במשחק טוב עם כמה סלים גדולים ומעל כולם דריימונד, עם טריפל דאבל של 15 נקודות באחוזים טובים, 13 אסיסטים ו-10 ריבאונדים.

ביום רביעי לילארד וחבורתו חוזרים לאורקל. בפעם הקודמת זה נגמר ב-45 הפרש. יש לשער שהבלייזרס זוכרים היטב ויבואו לנקום. אני אהיה שם, ותוכלו לקרוא על זה בהופס.

GO WARRIORS