ניצחון 11 רצוף, 106-113 לווריורס על הלייקרס

החדשות הטובות: איגודלה ובל חזרו מהפציעות שלהם. החדשות הרעות: גרין ותומפסון צורפו לרשימת הפצועים. קליי ישהה שם כנראה כשבועיים. סטף, ווסט ומקאו עדיין פצועים, ושוב הווריורס התייצבו למשחק ללא חמישה שחקני רוטציה. בשני המשחקים האחרונים, הופעה הירואית של KD לא הספיקה. הערב, עם 7 שחקנים בספרות כפולות, זה היה ניצחון שכולו קבוצתיות.

סוויפ על הלייקרס, לראשונה מאז 1994. ניצחון לווריורס ללא סטף וקליי, לראשונה בעידן הספלאש ברדרס. הנה עוד דבר שלא ראינו מזמן: הווריורס מגיעים לישורת האחרונה של העונה הרגילה, ואין להם שום דבר לשחק עבורו. מאז ימי מונטה אליס זה לא קרה, אבל איזה הבדל: אז הווריורס שיחקו ללא סיכוי להגיע לפלייאוף, העונה הם נעולים במקום השני במערב. את יוסטון אי אפשר לתפוס, גם אם הווריורס ינצחו את כל המשחקים עד לסיום העונה, משום שהרוקטס לא יפסידו עוד שלושה משחקים. המרחק למקום השלישי גדול מאוד כך שלמעשה, אין בשביל מה לשחק.

אין? אולי בכל זאת יש. אמנם המיקום לא ישתנה, אבל יש דברים לשפר. איגודלה וגרין יכולים וצריכים לחזק את הביטחון בהתקפה, בעיקר בכל מה שקשור בקליעה. שחקנים כמו לוני, יאנג וכספי יכולים לקבל יותר דקות, להסיר חלודה, ולהיות מוכנים אם וכאשר קר יזרוק אותם למים העמוקים של הפלייאוף. גם לפצ׳וליה, בל ומגי לא יזיקו עוד דקות של תרגול לקראת הפוסט-סיזן. אם קארי יהיה כשיר במשך כל הפלייאוף, כנראה לא נזכה לראות את קווין קוק מקבל דקות משמעותיות, אבל המשחק הערב, אותו סיים עם שיא עונתי של 13 נקודות, היה מצויין גם עבורו.

גם הלייקרס חסרים היו שחקנים מובילים. אינגראם וקוזמה, אולי שני השחקנים הטובים ביותר שלהם, לא התלבשו למשחק הערב. ברוק לופז, בפתיחה מצויינת, השאיר אותם בתמונה בתחילת המשחק, ודקות טובות של תומאס ורנדל עזרו להם לחזור מפיגור דו ספרתי ברבע השני עד לשיוויון במחצית. הווריורס, במחצית שניה חזקה, חזרו לשלוט במשחק וניצחו בצדק. הלייקרס לא הצליחו לאיים יותר מדי: 106-117 לגולדן סטייט בסיום.

קווין דוראנט הוביל כצפוי את רשימת הקלעים, עם 26. יאנג הוסיף 18 נקודות, כולן בחצי השני, הטוב ביותר שלו העונה. מול קבוצתו לשעבר, זה וודאי היה מתוק במיוחד. ראוי גם לציין אל לוני, שסיים עם 17+ במדד הפלוס-מינוס (הגבוה ביותר הערב), כשהוא מפגין כמה מהלכי התקפה שלא זכינו לראות ממנו עד הערב. מגי היה נהדר, בעיקר בהגנה, וגם לאיגודלה, בל ופצ׳וליה היו דקות טובות. שון ליוינגסטון נתן מחצית ראשונה נפלאה, ואת קווין קוק, שחקן ליגת הפיתוח, כבר הזכרנו. זה הזמן לדבר על עומרי כספי.

המשחק הערב היה במידה מסויימת תקציר של העונה עבור כספי ברמה האישית. אחרי שיובש על הספסל לא מעט בשבועות האחרונים, כספי פתח את המשחק בצורה מהוססת, כשהוא מחטיא מהעונשין ומעורב באיבודי כדור, ובאופן כללי נראה חלוד וחסר ביטחון. אבל ככל שהמשחק התקדם, עמרי נראה החלטי יותר, בטוח יותר ואגרסיבי יותר, והערב זכינו שוב לראות את עמרי כספי במיטבו: חיתוכים חדים לסל ויכולת סיום נהדרת בצבע. איזה כיף! עמרי סיים את המשחק עם 15 נקודות בכמעט 90% מהשדה (!), 7 כדורים חוזרים ומדד של פלוס 11, השני בטיבו בקבוצה. יש עוד 14 משחקים עד לסיום העונה הרגילה, ונראה שלפחות בחצי מהם הווריורס יהיו בהרכב חסר, כך שכספי, שקיבל 20 דקות הערב, ישחק הרבה מאוד עד לפלייאוף. עוד כמה ערבים כאלה, ואפשר יהיה לדבר על שילוב ברוטציה של משחקי הפלייאוף. זה לא בלתי אפשרי.

עוד יומיים הקינגס מגיעים לביקור. יהיה נחמד לראות את כספי נותן משחק טוב מול האקסית.

GO WARRIORS!

זהירות, מלכודת: משחק גרוע ל-Warriors והפסד ללייקרס

Photo: Kelvin Kuo, USA TODAY Sports
Photo: Kelvin Kuo, USA TODAY Sports
בכל שנה, החל מעונת 2014-2015, מגיעה קבוצה איכותית בשם גולדן-סטייט לסטייפלס סנטר ומציגה כדורסל מביש מול חבורת ילדים העונה לשם לוס-אנג’לס לייקרס.

לפני שנתיים הפסידו ה-Warriors חמישה עשר משחקים בלבד בעונה הרגילה. באותה עונה הלייקרס ניצחו בסך הכל 21 משחקים. איכשהו אחד מהם היה נגד ה-Warriors. גם בעונה שעברה הקפידו ה-Warriors, שהפסידו תשעה משחקים בלבד, להטיל ביצה מול הלייקרס, שניצחו לא יותר משבעה עשר משחקים והיו הגרועים במערב. אני לא יודע כמה משחקים יפסידו ה-Warriors השנה, בוודאי פחות מהלייקרס, אבל מסורת צריך לשמור. משחק איום ונורא מכל הבחינות נגמר בתבוסה צורבת בסטייפלס סנטר. פוגרום זה פוגרום.

מה הסיבה הפעם? תירוצים לא חסר: ה-Warriors היו עייפים אחרי המאמץ אתמול… המשחק נגד אוקלוהומה היה טעון ומלא ברגשות וה-Warriors לא הגיעו מוכנים מנטאלית… לוק וולטון מכיר את ה-Warriors מקרוב וידע ללחוץ על הכפתורים הנכונים… בלה בלה בלה… בלה בלה בלה…

צריך להודות באמת: ה-Warriors נתנו רבע אחד גדול נגד פורטלנד, ורבע וחצי נפלא נגד אוקלוהומה. חוץ מזה, מתחילת העונה ראינו קבוצה מוכשרת אך לא מתואמת שמרבה לאבד כדורים, עם הגנה חדירה להחריד ונטולת כל ריבאונד (למעט גרין ודוראנט). זאת ועוד: מתוך שלושת הסקוררים הגדולים רק דוראנט נראה טוב בהתקפה. תומפסון לא פוגע מתחילת העונה, וקארי, למעט התעלות נקודתית פה ושם, לא מצליח לשחזר את יכולת הקליעה מהעונות הקודמות. כמה מהבעיות, כמו קליעה מבחוץ ותיאום בהתקפה, יפתרו עם הזמן. בכל זאת, מדובר בקבוצה חדשה. ההגנה והריבאונד, לעומת זאת, עלולים להיות נקודות תורפה כל העונה.

בואו נדבר על קליעה. היום קרה משהו שלא קרה במשך 157 משחקים רצופים בעונה הרגילה (כמעט שתי עונות): סטפן קארי סיים משחק ללא שלשה. זה לא שהוא לא ניסה. 0 מ-10 מהשלוש לקארי. קראתם נכון. ומה הכי מדהים: אלו היו השלשות הכי קלות שהוא נוהג לקחת. 45% קלע קארי מהשלוש בעונה החולפת. חלק גדול מהן היו תוך כדי כדרור ותנועה, כמעט בלי לכוון, לפעמים שני מטר האחורי הקשת. הלילה היה לו שפע של זמן לכוון. כולן היו שלשות חופשיות, ממש על קשת השלוש. מה עם חברו לקו האחורי? זוועה, תודה ששאלתם. 2 מ-10 לשלוש לצלע השנייה של הספלאש ברדרס. בקצב הזה ישנו להם את שם המשפחה. מתי בפעם האחרונה ראיתם שתי התקפות רצופות של ה-Warriors מסתיימות באיר-בול מהשלוש – אחד מסטף אחד מקליי? עד היום, אני לא ראיתי אף פעם. תמיד יש פעם ראשונה. אולי הם קיבלו השראה מדריימונד גרין, שפתח את המשחק עם איר-בול מהשלוש.

כאמור, למעט דוראנט ל-Warriors יש בעיית קליעה כרגע. קארי, תומפסון וגרין קולעים הרבה פחות טוב. תראו את הירידה לעומת העונה הקודמת: קארי ירד מ-50% מהשדה ל-44%, ומ-45% משלוש ל-35%. תומפסון ירד מ-47% מהשדה ל-38%, ומ-42% משלוש ל-20%(!). גרין ירד מ-49% מהשדה ל-40%, ומ-38% משלוש ל-22%. זה לא נגמר שם: איגודלה ירד מ-48% מהשדה ל-42%, ומ-35% משלוש ל-23%. הסיבה היחידה שה-Warriors עם מאזן חיובי כרגע היא קווין דוראנט.

רגע! משהו פה לא הגיוני. איך יכול להיות שכולם חווים כזאת נפילה? ניתן היה לצפות שעם הצטרפותו של KD האחוזים יעלו. ההגנות יתמקדו בדוראנט וכולם יהנו מזריקות נוחות יותר, לא כך? ובכן… להלכה אנחנו בלתי ניתנים לעצירה, למעשה אנחנו זורקים לבנים משלוש. למה? אין תשובה חד משמעית, כמובן, אבל אני מייחס את הנפילה הזו למצב המנטאלי החדש ששחקני ה-Warriors מוצאים את עצמם. זו פתאום לא הקבוצה של הספלאש ברדרס. יש זכר אלפא חדש, וכולם צריכים להתרגל לעובדה הזו. זוכרים את המשחקים הראשונים של לברון ווויד במיאמי? אחוזי הקליעה שלהם צנחו, בעיקר ברבע הרביעי. לוקח זמן להרגיש נוח במערכת חדשה. כולנו בני אדם. מי מכם ששיחקו כדורסל עם חברים קבועים יודעים כמה קשה להרגיש נוח כשאתם פתאום מוזמנים לשחק עם אנשים שאינכם מכירים. יש רק תרופה אחת לבעיה הזאת: זמן. החדשות הטובות: זמן יש בשפע.

היום ה-Warriors הפסידו לקבוצה צעירה וחסרת נסיון, אך מלאת אנרגיה ומוטיבציה. הלייקרס רצו יותר: הרגו את ה-Warriors בריבאונד והגיעו ראשונים לכל כדור תועה. הקבוצה של לוק וולטון אפילו הציגה מספר תרגילים שהתרגלנו לראות אצל גולדן-סטייט של סטיב קר. ה-Warriors מצידם הפגינו משחק נרפה, בעיקר קארי ותומפסון. גרין היה טוב בהגנה, דוראנט היה טוב בהתקפה, ובנוסף ראינו דקות טובות של ליוינגסטון ולוני. פצ’וליה היה חלש וכמוהו איגודלה, שמשום מה מרבה לאבד כדורים במתפרצות.

ביום שני חוזרים לאורקול, לשם יגיעו ה-Pelicans האומללים, שפשוט לא מצליחים לנצח. הלילה הם הפסידו בבית לפיניקס, בהארכה.

GO WARRIORS