התוצאה משקרת, אבל ניצחון זה ניצחון. ה- Warriors התגברו על משחק מצויין של הסאנס והצליחו להכריע את המשחק בזכות ריצה מאוחרת בחמש הדקות האחרונות. ליאנדרו ברבוסה התקבל בתשואות ונתן משחק נהדר, שלא הספיק לאורחים.
כמו הרבה משחקים העונה, ה-Warriors התקשו בפתיחה. הסאנס תקפו את קארי ופצ’וליה בהגנה שוב ושוב והצליחו להשיג נקודות. בפעם בשניה ברציפות נכנס מגי כחילוף ראשון במקום פצ’וליה, אך למרות שיפור קל בהגנה, פיקינס שמרה על היתרון, כשהם משחקים בצורה חכמה ואגרסיבית ונהנים מאיבודי כדור של הווריורס. הסאנס מזכירים לי את פורטלנד: גארדים זריזים שמשחקים עם המון בטחון וחבורה עקשנית של שחקנים מסביבם. מאוד התרשמתי מדווין בוקר, שיכול לייצר לעצמו זריקה בכל רגע נתון. הוא יהיה כוכב ב-NBA. את הרבע הראשון סיימו הסאנס ביתרון 4, כשה- Warriors לא מצליחים לעצור אותם בהגנה. גרין הרבה להתווכח עם השופטים והתפלאתי שלא חטף טכנית, כהרגלו.
המגמה התחזקה ברבע השני, והסאנס הגדילו את יתרונם עד ל-9 נקודות. קליי ירד לספסל עם עבירה שלישית בפיגור 7, וה-Warriors עברו לשחק עם חמישייה סופר נמוכה: ארבעה גארדים וגרין. השינוי המיוחל הגיע דקה לאחר מכן, עם כניסתו של דוראנט. השופטים נתנו לגולדן סטייט להרביץ בהגנה, וה-Warriors ניצלו את זה לחטוף כדורים ולרוץ 4-16, בניצוחם של קארי ודוראנט. למחצית ירדו הווריורס ביתרון 3.
את המחצית השנייה פתחו הסאנס באותה טקטיקה ותקפו את קארי בהגנה, אלא שהפעם ה-MVP היה מוכן עם חטיפה וסחיטת עבירת תוקף. דקות מצוינות של בוקר שמרו את פיניקס במרחק נגיעה. המהלך של המשחק אירע דקה ו-50 לסוף הרבע: איגודלה החטיא ליי-אפ בהתקפת מעבר (כמו הרבה פעמים העונה), פיניקס השתלטו על הריבאונד ומסירה מחוף לחוף השאירה את בוקר לבד להטבעה קלה, כשדוראנט דולק בעקבותיו, כארבעה מטרים מאחור. איכשהו KD הצליח לסגור את הפער וחסם את בוקר, הכדור החוזר הגיע לקארי שחצה את קו האמצע ועלה לשלוש שני מטר מאחורי הקשת. הכדור נכנס, היתרון קפץ ל-9 והקהל היה בטירוף. כל המהלך הזה נמשך 10 שניות בלבד. הווריורס הצליחו להגדיל את היתרון עד ל-12 לפני שהסאנס הקטינו ל-7 הפרש עם סיום הרבע.
התחושה היתה שגולדן סטייט בדרך לניצחון קליל, אבל פיניקס לא ויתרה, ופתחה את הרבע האחרון בנחישות ובבטחון. היתרון נעלם תוך שתיים וחצי דקות ופיניקס עלתה ליתרון שצמח עד ל-5 נקודות, 6 דקות לסיום המשחק. קר לקח פסק זמן והווריורס חזרו עם חמישיית המוות בשינוי קל: ליוינגסטון במקום איגודלה, וגם חזרו ליסודות: פיק-אנד-רול של קארי עם גרין, שהשאיר את דוראנט חופשי ל-3 מהפינה. השלשה של דוראנט נתנה את האות לריצה שבמהלכה קליי להט מעבר לקשת, ובסופה פיק-אנד-רול נוסף של קארי עם גרין, שהסתיים בדאנק מצלצל של דריימונד: 1-15 ל-Warriors תוך פחות מ-3 דקות, והסאנס הרימו דגל לבן.
30 לקארי, 30 לתומפסון, 29 לדוראנט. עוד משחק מצויין של גרין ודקות נהדרות של הרוקי מקאו מהספסל, אבל מעל כולם היה הלילה קליי, שהתחמם בדקות הגורליות וניצח את המשחק עבור גולדן סטייט. זה היה המשחק הטוב ביותר שלו העונה, והוא יכול עוד לתת הרבה יותר. מכיוון שאי אפשר בלי טיפה פסימיות הצצתי לבדוק את מדד הפלוס-מינוס של פצ’וליה: מינוס 6 – הגרוע בקבוצה, ולא בפעם הראשונה. מה יהיה?
ה-Warriors יוצאים למסע של ארבעה משחקים במזרח, כשמאזנם עומד על 2-8. אחרי עשרה משחקים עדיין לא זכינו לראות את ה-Warriors יוצאים להתקפה האחרונה על מנת להכריע משחק, או לכפות הארכה. כל המשחקים עד כה הוכרעו קודם לכן. מעניין יהיה לראות אילו תרגילים מכין קר, ומי מבין שלושת הסקוררים יקח את הזריקה המכריעה. הווריורס זקוקים לכמה משחקים כאלו העונה כדי להיות מוכנים לפלייאוף. יש לי הרגשה שלפחות אחד מארבעת המשחקים הקרובים יספק לנו דרמה כזו. אולי ביום רביעי בטורונטו?
GO WARRIORS