ניצחון קשה ל-Warriors באורקול, 120-133 על פיניקס

warriors-suns
התוצאה משקרת, אבל ניצחון זה ניצחון. ה- Warriors התגברו על משחק מצויין של הסאנס והצליחו להכריע את המשחק בזכות ריצה מאוחרת בחמש הדקות האחרונות. ליאנדרו ברבוסה התקבל בתשואות ונתן משחק נהדר, שלא הספיק לאורחים.

כמו הרבה משחקים העונה, ה-Warriors התקשו בפתיחה. הסאנס תקפו את קארי ופצ’וליה בהגנה שוב ושוב והצליחו להשיג נקודות. בפעם בשניה ברציפות נכנס מגי כחילוף ראשון במקום פצ’וליה, אך למרות שיפור קל בהגנה, פיקינס שמרה על היתרון, כשהם משחקים בצורה חכמה ואגרסיבית ונהנים מאיבודי כדור של הווריורס. הסאנס מזכירים לי את פורטלנד: גארדים זריזים שמשחקים עם המון בטחון וחבורה עקשנית של שחקנים מסביבם. מאוד התרשמתי מדווין בוקר, שיכול לייצר לעצמו זריקה בכל רגע נתון. הוא יהיה כוכב ב-NBA. את הרבע הראשון סיימו הסאנס ביתרון 4, כשה- Warriors לא מצליחים לעצור אותם בהגנה. גרין הרבה להתווכח עם השופטים והתפלאתי שלא חטף טכנית, כהרגלו.

המגמה התחזקה ברבע השני, והסאנס הגדילו את יתרונם עד ל-9 נקודות. קליי ירד לספסל עם עבירה שלישית בפיגור 7, וה-Warriors עברו לשחק עם חמישייה סופר נמוכה: ארבעה גארדים וגרין. השינוי המיוחל הגיע דקה לאחר מכן, עם כניסתו של דוראנט. השופטים נתנו לגולדן סטייט להרביץ בהגנה, וה-Warriors ניצלו את זה לחטוף כדורים ולרוץ 4-16, בניצוחם של קארי ודוראנט. למחצית ירדו הווריורס ביתרון 3.

את המחצית השנייה פתחו הסאנס באותה טקטיקה ותקפו את קארי בהגנה, אלא שהפעם ה-MVP היה מוכן עם חטיפה וסחיטת עבירת תוקף. דקות מצוינות של בוקר שמרו את פיניקס במרחק נגיעה. המהלך של המשחק אירע דקה ו-50 לסוף הרבע: איגודלה החטיא ליי-אפ בהתקפת מעבר (כמו הרבה פעמים העונה), פיניקס השתלטו על הריבאונד ומסירה מחוף לחוף השאירה את בוקר לבד להטבעה קלה, כשדוראנט דולק בעקבותיו, כארבעה מטרים מאחור. איכשהו KD הצליח לסגור את הפער וחסם את בוקר, הכדור החוזר הגיע לקארי שחצה את קו האמצע ועלה לשלוש שני מטר מאחורי הקשת. הכדור נכנס, היתרון קפץ ל-9 והקהל היה בטירוף. כל המהלך הזה נמשך 10 שניות בלבד. הווריורס הצליחו להגדיל את היתרון עד ל-12 לפני שהסאנס הקטינו ל-7 הפרש עם סיום הרבע.

התחושה היתה שגולדן סטייט בדרך לניצחון קליל, אבל פיניקס לא ויתרה, ופתחה את הרבע האחרון בנחישות ובבטחון. היתרון נעלם תוך שתיים וחצי דקות ופיניקס עלתה ליתרון שצמח עד ל-5 נקודות, 6 דקות לסיום המשחק. קר לקח פסק זמן והווריורס חזרו עם חמישיית המוות בשינוי קל: ליוינגסטון במקום איגודלה, וגם חזרו ליסודות: פיק-אנד-רול של קארי עם גרין, שהשאיר את דוראנט חופשי ל-3 מהפינה. השלשה של דוראנט נתנה את האות לריצה שבמהלכה קליי להט מעבר לקשת, ובסופה פיק-אנד-רול נוסף של קארי עם גרין, שהסתיים בדאנק מצלצל של דריימונד: 1-15 ל-Warriors תוך פחות מ-3 דקות, והסאנס הרימו דגל לבן.

30 לקארי, 30 לתומפסון, 29 לדוראנט. עוד משחק מצויין של גרין ודקות נהדרות של הרוקי מקאו מהספסל, אבל מעל כולם היה הלילה קליי, שהתחמם בדקות הגורליות וניצח את המשחק עבור גולדן סטייט. זה היה המשחק הטוב ביותר שלו העונה, והוא יכול עוד לתת הרבה יותר. מכיוון שאי אפשר בלי טיפה פסימיות הצצתי לבדוק את מדד הפלוס-מינוס של פצ’וליה: מינוס 6 – הגרוע בקבוצה, ולא בפעם הראשונה. מה יהיה?

ה-Warriors יוצאים למסע של ארבעה משחקים במזרח, כשמאזנם עומד על 2-8. אחרי עשרה משחקים עדיין לא זכינו לראות את ה-Warriors יוצאים להתקפה האחרונה על מנת להכריע משחק, או לכפות הארכה. כל המשחקים עד כה הוכרעו קודם לכן. מעניין יהיה לראות אילו תרגילים מכין קר, ומי מבין שלושת הסקוררים יקח את הזריקה המכריעה. הווריורס זקוקים לכמה משחקים כאלו העונה כדי להיות מוכנים לפלייאוף. יש לי הרגשה שלפחות אחד מארבעת המשחקים הקרובים יספק לנו דרמה כזו. אולי ביום רביעי בטורונטו?

GO WARRIORS

משחק נהדר וניצחון קל ל-WARRIORS בדנבר 101-125

denver-warriors
לאט לאט הדברים מתחילים להראות טוב עבור גולדן סטייט. ההתקפה מתחילה להתחבר עם הנעת כדור משתפרת והולכת, תנועה ללא כדור וחסימות, ולא פחות חשוב: כושר קליעה שמתחיל להזכיר את ה-Warriors של השנה שעברה.

הרבה סיבות היו למשחק הזה להיות מלכודת עבור ה-Warriors: אחרי ניצחון קל אמש ניתן היה לצפות לזחיחות קלה מול קבוצה חסרת ניסיון כמו דנבר, נחיתות בריבאונד מול הגבוהים של דנבר, ומעל לכל: משחק לילה שני ברציפות בדנבר לאחר משחק בחוף המערבי הוא קשה במיוחד, בגלל שיש שעה פחות למנוחה ובגלל שלוקח זמן להתרגל לאוויר הדליל של דנבר. בשבע הפעמים האחרונות שה-Warriors שיחקו בדנבר לילה אחרי משחק בקליפורניה הם הפסידו. לא הפעם. הווריורס באו מוכנים פיזית ומנטאלית, השתלטו על המשחק ברבע הראשון והפכו את המלכודת הזו לטיול קליל בקולורדו.

המשחק נפתח בארבע דקות של משחק צמוד. פצ’וליה ספג עבירה שניה והורד לספסל. כאן שלף סטיב קר את השפן של הערב: ג’וויל מגי. מי שעד הערב היה בקצה הספסל, אחרי לוני ודייויד ווסט, היה המחליף הראשון. אפילו לפני איגודלה! הגובה והאתלטיות של מגי עזרו ל-Warriors להדק את ההגנה ולכפות על השחקנים הצעירים מקולורדו זריקות קשות ואיבודי כדור. מנגד, הנעת הכדור התחדדה וה-Warriors רצו ל-2-11 מהיר תוך שתי דקות. גם ההמשך, עם כניסתו של איגודלה, היה דומה. ריצה נוספת, הפעם 4-11, סגרה את הרבע הראשון ביתרון 19 לאורחים מגולדן סטייט. שמונה (!) חטיפות היו לווריורס ברבע הזה.

הנגטס עשו קולות של קמבק ברבע שני אולם הפעם ה-Warriors היו מוכנים, והצליחו לשמור על יתרון דו ספרתי לאורך כל המשחק. עם יתרון 14 במחצית, עלו ה-Warriors לרבע השלישי עם זכרונות מהמשחק הקודם, בו הפסידו את הרבע השלישי 17-32 למחליפים של דאלאס. שלשה של גרין נתנה את האות, וה-Warriors רצו 5-16 ולמעשה גמרו את המשחק. קארי, שמאז הנפילה מול הלייקרס נמצא בכושר נפלא, קבר שלשות מכל מצב, תחת כל שמירה, ואמלל את הנגטס. איזו הצגה. את הרבע הרביעי בילה קארי על הספסל, כשהדרמה היחידה היתה רצף המשחקים עם 20 נקודות או יותר של קווין דוראנט. 6 דקות לסיום, כשהמשחק גמור מזמן, הוציא קר את דוראנט שרשם רק 18 נקודות עד אז. הרצף נקטע על 72 משחקים, זהה לשיא של ג’ורדן – הרצף הרביעי בטיבו בהסטוריה.

הפתעת הערב, ללא ספק, היא מגי. אם איני טועה, זו הפעם הראשונה שהוא משחק עם ארבעת הגדולים של ה-Warriors, ונראה שהוא מתאים להם כמו כפפה ליד. מגי נהדר בהגנה, נייד, חוסם ומשנה זריקות. בהתקפה הוא יכול לסיים ביעילות מהלכים שהחלו בידיים של אחד מהכוכבים. כל זמן שהווריורס לא יתנו לו לייצר זריקות לעצמו הוא יהיה בסדר. הוא כל כך גבוה ואתלטי, שלפעמים מצחיק לראות את הלובים שזורקים לו החברים להליי-הופ. עוד טיפה יותר תיאום ואימון וזה יהיה כלי נשק מושלם נגד הגנות שמנסות לרדוף אחרי קליי, קווין וסטף על קשת השלוש.

כשהשלשות נכנסות, נדמה שאי אפשר לנצח את ה-Warriors. עוד הצגה לקארי, עם 7 מ-13 מעבר לקשת, עוד משחק סולידי לתומפסון, עם 3 מ-4 לשלוש. נראה שהמשבר מאחוריו – גם אתמול, נגד דאלאס, הוא קלע נהדר. אפרופו המשחק נגד דאלאס, לגולדן סטייט היו בו ארבעה שחקנים שקלעו כל אחת לפחות ארבע שלשות (קארי, תומפסון, דוראנט וגרין) – פעם ראשונה שזה קורה בהסטוריה של הליגה!

אי אפשר בלי עוד מילה דריימונד גרין. האיש פשוט מכונה. עוד תצוגה הגנתית מבריקה, ועוד משחק חכם בהתקפה. אפילו השלשות פתאום נכנסות. 13 נקודות, 9 כדורים חוזרים, 5 אסיסטים ו-3 חטיפות ב-28 דקות. קריאת המהלכים שלו בהגנה היא גאונית. לדעתי הוא הטוב בליגה בהגנה על פיק-אנד-רול מעמדת החוסם. נראה שכל פעם שזה קורה זה נגמר באיבוד כדור או זריקה קשה.

עוד נקודת אור במשחק היתה הריבאונד. הנגטס ניצחו בריבאונד את כל משחקיהם עד הלילה, והם מקום הראשון בליגה בקטגוריה הזאת. מול גולדן סטייט ניתן היה לצפות לשליטה מוחלטת שלהם מתחת לסלים, אך לא: הערב הסתיים בשוויון בכדורים החוזרים. בשורה נהדרת ל-Warriors.

יש לציין נקודה אחת למחשבה: כמו כל גבוהי ה-Warriors הלילה, גם לפצ’וליה היה משחק טוב. למרות זאת, זו לא פעם ראשונה שכשפצ’וליה יורד לספסל ה-Warriors מעלים הילוך, בעיקר בהגנה. לזזה יש יד רכה מחצי מרחק, יכולת מסירה טובה מאוד עבור גבוה, ויכולת סיום טובה מתחת לסל. הוא לא פוחד ממאבקים פיזיים, אך איכשהו איתו בהגנה קשה לווריורס ליצור לחץ על הכדור, לחטוף ולצאת למתפרצות. בדר”כ זה קורה עם איגודלה, הלילה היה גם מגי שותף לחגיגה. אם הייתי צריך להמר, הייתי מנחש שבשלב מסויים תשתנה החמישייה הפותחת, ופצ’וליה יעלה מהספסל.

ביום ראשון מגיעים הסאנס לאורקול. המשחק הקודם נגדם היה צמוד. קליי שיתק את בוקר בהגנה, קארי ודוראנט דאגו לשאר. ה-Warriors השתפרו מאז, ואם ימשיכו להשתפר זה אמור להיות נצחון קל.

GO WARRIORS